ת"ק 47181-06-14

במסגרת התביעה שלפניי מבקש התובע לחייב את הנתבעת, שבמלונה התארח, בפיצויו בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות אובדן רכוש, אשר נגנב לטענתו מחדרו, בשעה שהתארח במלון.

אין מחלוקת כי התובע דיווח אודות הגניבה ביום ו', 27.2.14, ואין מחלוקת כי אף הוזמנה משטרה למקום. בדיווחיו הראשוניים, כמו גם בכתב התביעה, טען התובע כי נגנבו שני מחשבים ניידים, אייפד, וטלפון חכם אחד, וכי כל הגניבה התגלתה שעה ששב מארוחת הערב ונתקל בקושי בפתיחת חדרו ובחיבור מערכת החשמל בחדר. לשיטתו, נועדו המחשבים להציג מצגת לכבוד יום הולדתה של סבתו, וכי משנגנבו המחשבים התאכזבו קשות הוא ובני משפחתו.

במהלך תכתובות שהתנהלו בין הצדדים העלה המבקש טענה לפיה מבדיקת היסטורית הגלישה שערך, התברר לו כי במחשבו הנייד נעשה שימוש, בשפה שאינה שפתו (ערבית), כבר בשעות אחה"צ, וכעת העלה גרסה לפיה יתכן ומאן דהוא גנב את המחשבים כבר בשעות אחה"צ, וניסה לחבר בין שימוש וגניבה זו לבין מי מעובדי המלון שלכאורה הגיע אל החדר לשם אספקת מיטת תינוק בשלב מוקדם יותר באותו יום.

בעת הדיון החל התובע מפרט את אשר נגנב והוחלף בחדש על ידו וע"י רעייתו, והפעם טען כי הוחלפו מכשיר אייפון, מכשיר טלפון חכם, שני מחשבים ניידים ואייפד. בהמשך חזר בו מטענתו לעניין האייפון וגרס שהוא אינו זוכר את הפרטים. כך גם לא ידע להסביר מהו הקושי שבו נתקלו בחזרתם לחדר לאחר ארוחת הערב, מה היתה בעיית החשמל, ומהו סדר הארועים המדויק. התובע גם לא ידע לומר האם הבחין בציוד עובר ליציאתו לארוחת הערב.

התובע לא זימן עדים מטעמו, וכך לא העידו כאן רעייתו או יתר בני המשפחה שלכאורה יכולים היו לתמוך בטענה כי התובע הביא עמו מחשבים ניידים לצורך הצגת מצגת, שלא הוצגה בשל הגניבה.

נוסף על כל אלו נמנע התובע מהצגת קבלות המעידות על רכישת ציוד חדש, התואם את רשימת הציוד שנגנב.

הנתבעת מנגד לא הכחישה כי ארע ארוע גניבה, אך טענה כי בדקה באמצעות מכשיר אלקטרוני שברשותה את מלוא תיעודי הכניסות והיציאות מחדר התובע ומצאה כי מלבד התובע ובני משפחתו, לא נערכו כניסות נוספות לחדר (לשיטתה מדובר בחדר ממוחשב, שהכניסות אליו נעשות אך ורק באמצעות כרטיסים מגנטיים בעלי זיהוי פרטני המאפשר לזהות את עושה השימוש). עוד טענה כי לא נמצאו סימני פריצה בחדר, וכי ניתוק החשמל הינו תופעת לוואי של סגירת החדר ולקיחת הכרטיס המגנטי ע"י האורחים, ועל כן אין מדובר בתקלה. נוסף על כך טענה הנתבעת כי דלתות החדרים אינן מצולמות מטעמי הגנה על פרטיות השוהים במלון, אך דרכי הגישה אל החדר מצולמות ולשיטתה לא נמצאו כל ממצאים במצלמות המעקב המלמדים על גישה לחדר ע"י אחרים.

תמונות מן המצלמות לא צורפו, וכך גם תדפיס של רישומי הכניסה לחדר כאמור. בנוסף, לא הובאו לעדות כאן אנשי התחזוקה במועד הרלבנטי, אך שלשיטת התובע עלי כתב התביעה נעזר בחשמלאי של המלון לאחר הגניבה כדי להשמיש את החדר מחדש.