ת"ק 46976-05-16 מדמון ואח' נ' חדידה ואח'

רקע

1.לפני תביעה כספית שהגישה התובעת – הבעלים של רכב מסוג מאזדה 2007, כנגד הנתבעת 1 – הבעלים של רכב מסוג דייהטסו טיריוס וכנגד הנתבעים 2 ו- 3 הבעלים של רכב מסוג מאזדה, בגין נזקי תאונה שאירעה ביום 5/4/16, בחניון וולפסון בת"א.

תמצית טענות הצדדים

2.התובעת טוענת כי היא זכאית לקבל פיצוי בגין נזקיה מהנתבעים או מי מהם, מכיוון שרכבה היה בחניה, כשהוא לא מאויש ומבחינתה, אין זה משנה מי יפצה אותה עבור נזקיה.

3.הנהגות בכלי הרכב בעת התאונה, הנתבעת 1 (להלן: "כרמית") והנתבעת 2 (להלן: "מרים"), חלוקות בדבר אופן התרחשות התאונה וכפועל יוצא מכך, בדבר האחריות לפיצוי התובעת, בגין נזקיה.

הדיון בתביעה

4.התקיים לפני דיון, בו העידו התובעת, הנהגות – כרמית ומרים והנתבע 3 (להלן: "צוריאל").

מרים העידה:

5."...במועד התאונה, יצאתי מביתי בדרכי לעבודה, נכנסתי לרכבי מסוג מאזדה, הנעתי את רכבי וחגרתי חגורת בטיחות ואז הרגשתי שאני עפה על רכב אחר. הייתי בחניה, עם בלם היד מורם למעלה בזמן הפגיעה, הרגשתי שמישהו נכנס ברכב, תוך כדי שהייתי עסוקה במושב שלידי, בתיק שהיה מונח שם. אני עדיין לא נסעתי. החבטה הייתה בחלק הקדמי של רכבי, קיבלתי שתי מכות, גם מהרכב שנכנס בי וגם מהרכב אליו עף רכבי... הרכב שלי היה בחניה ואדגיש כי המכוניות חנו בניצב לכביש. בתאונה היו מעורבים בסך הכול 3 כלי רכב, כולל שלי. אני גרה ממש ממול וקורות שם הרבה תאונות לפני הרמזור הזה, כי נהגים מנסים "לגנוב" את הרמזור. הרכב של כרמית – הנתבעת 1, נסע ישר, בנתיב שהוא מאוד צר והוא התנגש שלי מהצד השמאלי קדמי והדף את רכבי לרכב של הגברת אורלי – התובעת, שהיה במצב עמידה בחניה. היו שם כמה שכנים באזור. ברכב של התובעת לא היה אף אחד, הוא פשוט חנה שם. הרכב שלי חנה כמו שצריך, המדרכה... זה הולך ונהיה צר. יכול להיות שלא הייתי ממש צמודה למדרכה." (ש' 10–21, עמ' 4, לפרוטו').

צוריאל העיד

6."אני החניתי את הרכב לילה לפני והיה עץ על המדרכה, לכן קצת בלטתי בגדר הנורמה, כי בכביש שם אין נתיבים מוגדרים, זה כמו כפר כזה. החניות שם לא מתוחמות, אין קווים בין חניה לחניה, כל אחד חונה איך שהוא רוצה, באיזו זווית שהוא רוצה. אני לא היחיד שחונה שם ככה...באותו יום כשהגעתי לאחר התאונה, כשרעייתי התקשרה אלי כשהייתה בהלם מהתאונה. אני טוען שלפני המקום בו חנה רכבנו, היו חניות ריקות, לא יודע כמה ולכן הסטייה, כי אין נתיב מוגדר ומדובר בכביש ישר, דו סטרי. יש מספיק מקום שגם רכב יחנה וגם ששני רכבים ייסעו באותו כיוון. יש שם גם פס הרעדה (במפר) ולכן הרבה מכוניות, כדי לא להזיק לרכבם מהקפיצה של פס ההרעדה, מנסים לעקפו מצד ימין וכך הם למעשה מתקרבים או גולשים למקומות החניה. הגעתי למקום מהעבודה, ... ראיתי את רכבה של כרמית, כשהוא עולה על החלק הקדמי ברכבנו והעיף אותו לכיוון המדרכה, כך שהחלק האחורי של רכבנו היה על המדרכה והדף אותו על הרכב של התובעת. .." (ש' 15-30 עמ' 5, לפרוטו').