ביהם ואח' נ' מזרחי

לפניי תביעת התובעים בגין תאונת דרכים, בה ארעו לרכבם נזקי רכוש.

לאחר ששמעתי את העדים, אני קובעת כי איש מן הנהגים לא דייק בגרסתו, והדבר עולה ממיקום הנזק.

טענת התובע לפיה עמד ברמזור ולפתע נפגע מאחור ע"י רכב הנתבעת, ניידת משטרת התנועה, אינה עולה בקנה אחד עם תמונות הנזק לרכבו (ת/1), המעידות כי נפגע בצד השמאלי של הרכב בדופן, מעל לגלגל ובדלת האחורית. הפגיעה בצורת "שפשוף" אינה מתיישבת עם טענת העמידה ברמזור.

גם טענת נהג הנתבעת, לפיה התאונה ארעה לאחר שהתובע לא נתן זכות קדימה בפניה ימינה מרח' (תמונות, נ/1), אינה מתיישבת עם העובדה שרכב התובע ניזוק בחלקו האחורי וזה של הנתבעת בפינתו הקדמית ימנית.

נהג הנתבעת פנה שמאלה מהנתיב הימני ברח' בירם לדרך אבא חושי לכיוון האוניברסיטה. התובע אישר כי לפני התאונה בכ-40 מטר יצא מרח' גולדה מאיר, והתאונה ארעה עת שהגיע לרמזורים הבאים בצומת הרחובות דניה ואבא חושי.

מיקום הפגיעות ועדות נהג הנתבעת מעידים כי רכב הנתבעת עבר את הצומת, ממנו יצא התובע: "כשהתחלף הרמזור לירוק כמובן יצאתי מהנתיב הימני שבו הייתי פנינו שמאלה מימין לימין ואני מתחיל לטפס את העלייה וזה היה מרחק מאוד קצר...". כעולה מהתמונות נ/1, המרחק בין מיקום תמרור ב-36 לבין הנתיב הימני הפונה שמאלה לרח' אבא חושי הינו רב, והעובדה שרכב הנתבעת פגע ברכב התובע בצידו האחורי שמאלי מעיד כי התובע כבר יצא את קו העצירה והשתלב בנתיב הימני המיועד לנסיעה ישר, כאשר הגיע נהג הנתבעת. עדי ההגנה אישרו כי נהג הנתבעת לא היה מודע לקורה מימינו ולהגעת רכב התובע, שכבר החל להשתלב ברח' אבא חושי, כטענת הנתבעת, או אף התקדם לכיוון הרמזור הבא כטענת התובע. נהג הנתבעת הבחין בתובע רק לאחר שהשוטר שישב לימינו הסב את תשומת לבו לכך: "אני יצאתי כמו שציינתי מימין והתחלתי לטפס ואז מה שקרה אני לא ראיתי אותך ושמוליק מבין שאתה מתפרץ לתוך הנתיב שלי בניגוד לתמרור האט וכדי לא להתנגש בך אני מסיט את הרכב שמאלה..." (פרוטוקול, עמ' 5).

הנתבעת הביאה לעדות בנוסף לנהג, רס"מ דוד מזרחי, את שלושת השוטרים שישבו בניידת מאחור: רס"מ גב' שני עשור, שאף לא נזכרה בדו"ח התאונה, רס"מ ניזאר מטר ורס"מ שאול דואק, אך לא הביאה את העד היחיד, שראה את התובע מגיע, רס"מ שמואל בן חמו. הנתבעת הסתפקה בטענה סתמית לפיה העד חלה, ולא ביקשה דבר בעניין אי התייצבותו.

לאחר שהתרשמתי מעדי הצדדים ומהראיות, אני קובעת כי התובע, שהיה בסוף סטיה מימין לשמאל אחראי ל-20% מנזקי התאונה, ונהג הנתבעת שנסע ישר בעליה, לאחר שהגיע מפניה שמאלה, ולא שם לב למתרחש בכביש, אחראי לרוב הנזק. נהג הנתבעת לא הבחין בתובע, שנסע כבר לפניו ומימין, ולאחר שתשומת לבו הופנתה למתרחש ע"י חברו, הסיט את רכבו שמאלה, וכך פגע בו בצד שמאלי אחורי עם פינתו הקדמית ימנית, אחרת היה פוגע בו מאחור ממש. נהג הנתבעת, שוטר תנועה בתפקיד, לא נסע במהירות ובתשומת לב שתאפשר לו להאט את מהירות נסיעתו, וכך לא לפגוע בתובע, שכבר יצא מרח' גולדה, והשתלב ברח' אבא חושי לפני נהג הנתבעת.

התוצאה הינה כי אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: 4,116 ₪ (3,516 ₪, תיקון הרכב + 744 ₪ ירידת ערך + 885 ₪ שכ"ט שמאי = 5,145 ₪ * 80%), ועוד 50 ₪ אגרת משפט ועוד 250 ₪ הוצאות משפט. סה"כ סכום פסק הדין לסילוק התביעה, 4,416 ₪ ישולם תוך 30 יום ממסירת פסק הדין.