ת"ק 46874-03-15 ש' ואח' נ' מלון מצפה ירושלים (ממי) בע"מ

בתאריכים 24.2.15-26.2.15 (שני לילות ושלושה ימים) התארחו התובעים במלון "מצפה ירושלים" בקיבוץ מעלה החמישה (להלן: "המלון").

התובעים, שני זוגות שהם קרובי משפחה, בצעו את הזמנת החופשה באמצעות חברת "ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ" ולטענתם במעמד ביצוע ההזמנה הדגישו כי אחד מהם (תובע 4) הינו אדם נכה. התובעים שילמו עבור החופשה סך כולל של 1332 ₪.

בעתירתם לחיוב הנתבע בתשלום פיצוי בסך 25,000 ש"ח, טוענים התובעים לחוסר נוחות ועוגמת נפש שנגרמו להם כתוצאה ממחדלי הנתבע אשר לא דאג לאספקת מים חמים במהלך כל ימי שהותם במלון (למעט פרק זמן קצר של כחצי שעה) ושיכן את התובעים 3 ו-4 בחדר שהיתה בו אמבטיה אליה נתבע 4 לא יכול היה להיכנס.

מנגד טוען הנתבע כי דאג כראוי לצרכי התובע 4 בהתאם לנתונים שנמסרו לו אודות מוגבלותו בעת ביצוע ההזמנה וכי שיפר את תנאיו לאחר שהסתברו לו נתוני מוגבלותו המשמעותיים יותר, זמן לא רב לאחר הגעתו אל המלון. באשר לבעיית המים החמים טוען הנתבע כי זו נבעה מגורם שאינו תלוי בו – "נפילת תנור" וכי התקלה שארעה טופלה בתוך כשעתיים.

במהלך עדותה בפני אישרה התובעת 1 - מי שביצעה את הזמנת החופשה בפועל, כי היא לא בקשה באופן מפורש "חדר עם טוש ולא עם אמבטיה" עבור התובעים 3 ו-4 ואמרה כי "לא חשבה שצריך לפרט". ואכן, בטופס אישור ההזמנה צוינה ההערה: "חדר על יד מעלית (בקשה בלבד) – מתקשים בהליכה...", הא ותו לא. בהקשר זה הוסיפה תובעת 3 כי מרגע הגעתם אל המלון (בסביבות השעה 17:00-18:00) ועד 23:00 היא בקשה אך לא הצליחה לקבל כסא מתאים שיסייע לה בהכנסת תובע 4 אל האמבטיה הצרה שבחדרם וכי רק בשעת לילה מאוחרת כשהוא כבר ישן, הם הועברו לחדר אחר שהיה בו "טוש".

תובעות 1 ו-3 עמדו על טענתן להעדר מים חמים במלון מאז שהגיעו אליו ועד עזיבתם אותו, למעט פרק זמן קצר של כחצי שעה, ביום השני.

בהשיבו לטענות בדבר התקלה במערכת חימום המים, העלה בפני נציג הנתבע מר ציון חורמרו טענה כללית, באמרו: "היתה נפילה של תנור, זה מקרה שקורה אחת לחורף. המקרים האלה קורים לצערנו. יכול להיות שיש עומס וזה פשוט מאוד נופל... זה כמו שפקק של חשמל יכול ליפול. מרגע שהתנור נופל ועד לרגע שחוזרים מים חמים באגפים השונים של המלון זה יכול לקחת לכל היותר ברוב המרים זה תוך שעה, אני מדבר באופן כללי. במקרה הנוכחי המים החמים חזרו תוך שעתיים...".

לשאלתי האם יש בידיו תיעוד או ראיות אודות התקלה שארעה ומשך הזמן שחלף עד שתוקנה, השיב הלה בשלילה.

לאחר ששמעתי את עדויותיהן של תובעת 1 ו-3 אשר הותירו עלי רושם כן ומהימן, עיינתי במסמך הזמנת החופשה ושמעתי את תשובת נציג הנתבע, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

הנחת הבסיס צריכה להיות שהאדם הסביר המשלם ממיטב כספו ומזמין חופשה, מצפה ובצדק לתמורה הולמת. יחד עם זה, כך לטעמי, במקרה זה תרמה תובעת 1 לתקלה שארעה בכל הנוגע לחדר בו שוכנו תובעים 3 ו-4 שכן היא לא הבהירה מפורשות בעת ביצוע ההזמנה כי הללו זקוקים לחדר שיתאים לנכה על כסא גלגלים, עם "טוש" ולא עם אמבטיה. עם זאת, סבורני כי משך הזמן מאז הגעתם למלון ועד החלפת החדר, היה ארוך מדי וגרם להם טרדה מיותרת.

באשר לתקלת המים החמים – גרסת התובעות בעניין זה נשמעה לי מהימנה והיא תואמת גם את הדברים שנכתבו על ידן בטופס המשוב במועד עזיבתן את המלון: "בכלל לא היו מים חמים להתקלח ורק אחרי פניות רבות – ביום השני היו מים חמים וזאת לזמן מוגבל..." וכך גם טענתן בדבר העדר התייחסות מצד מי מנציגי הנתבע לטענות אלה מאז עזיבתם את המלון ועד כה.

לנוכח כל האמור לעיל מחד ובהתחשב בכך שהתובעים שהו במלון במשך שני לילות ושלושה ימים ולא שמעתי מהם טענות לגבי סידורי הלינה וארוחות הבוקר, דעתי היא כי על הנתבעת לפצותם בגין הטרדה, חוסר הנוחות ועוגמת הנפש שנגרמו להם בסך כולל של 2,000 ₪ בתוספת הוצאות בסך

500 ₪, סה"כ 2,500 ₪. בהקשר זה אעיר כי סכום התביעה בו נקבו התובעים אכן מוגזם על פניו.

הסך הנ"ל ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.