ת"ק 46836-01-15 פיינגולד ואח' נ' הניק

לפניי תביעה לתשלום פיצוי כספי, בגין הפרה וביטול של זיכרון דברים שנחתם בין הצדדים, בנוגע למכר דירת התובעים, לנתבעת.

לטענת התובעים, כיוון שהפרה הנתבעת את ההסכם והודיעה כי אין בכוונתה לקיים את עסקת הרכישה, עומדת להם הזכות לפיצוי המוסכם על פי זיכרון הדברים.

על פי נוסח זיכרון הדברים שהוגש כנספח לכתב התביעה, סכום הפיצוי המוסכם הועמד על סך של 50,000 ₪, אך התובעים בחרו להעמיד תביעתם על סך של 33,800 ₪ בלבד, לנוכח תקרת הסמכות בבית המשפט לתביעות קטנות.

לאחר שמיעת העדויות ועיון בראיות, ניתן לומר כבר עתה, כי מרבית העובדות הנטענות על פי כתב התביעה אינן שנויות במחלוקת, ואולם הצדדים חלוקים לגבי סופה של השתלשלות העניינים, ובעיקר לעניין שאלת זכותם של התובעים לפיצוי.

יצוין כי מטעם התובעים התייצבה לדיון התובעת בלבד, היות שבני הזוג מתגוררים באנגליה, ולא ניתנה רשות רשויות ההגירה ליציאת התובע משם לצורך הגעה לדיון (הוגש אישור). התובעת העידה כי הגיעה במיוחד לצורך הדיון, מאנגליה. מאחר שהצהירה כי היא מכירה את העובדות על בוריין, וכיוון שהנתבעת לא דרשה כי יתייצב התובע, התקיים הדיון בהעדרו.

להלן אפרט את מסכת העובדות, כפי שעולה מן העדויות והראיות שהוגשו.

העובדות המוסכמות