שבו נ' הנריק ואח'

לפני תביעה על סך 18,392 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ברח' טשרניחובסקי בחיפה בתאריך 29.5.17 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה בין אופנוע, בו נהג בנו של התובע, שון שבו, לבין הנתבעים 1-2 אשר חצו את הכביש.

נתבעת 3 הינה חברת ביטוח שביטחה את הנתבעים 1 ו-2, והפוליסה מכסה גם אירוע נשוא כתב התביעה.

בהתאם לכתב התביעה הנתבעים 1 ו- 2 חצו כביש ראשי שלא במעבר חציה, התפרצו לכביש ראשי אחרי עץ דקל וכתוצאה מכך גרמו לתאונה. לכתב התביעה צורפה החלטה של כב' השופט קרזבום בבקשה לביטול פסילתו המנהלית של שון שבו, שנהג באופנוע של התובע. ההחלטה ניתנה בתאריך 8.6.17 והיא מורה על ביטול הפסילה והחזרת רישיונו של שון שבו לאלתר.

בהתאם לכתב ההגנה, רח' טשרניחובסקי הינו כביש דו סטרי, כאשר לכל כיוון נסיעה שני נתיבים המופרדים באמצעות אי תנועה. הנתבעים 1 ו- 2 חצו את שני הנתיבים הראשונים והמתינו על אי התנועה עד שניתן יהיה לחצות את שני הנתיבים הנותרים. לטענת הנתבעים, הם ראו רכב נוסע בנתיב השמאלי במרחק גדול ממקום עמדתם ואשר מאפשר חצייה בטוחה של שני נתיבי הנסיעה שנותרו להם לחצות. הנתבעים החלו לחצות את הכביש ולאחר שחצו את הנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים ובעת שעמדו לסיים את חציית הנתיב הימני, הגיח לפתע בנתיב הימני אופנוע של התובע, כשהוא נוסע במהירות רבה, עקף מימין את הרכב שנסע בנתיב השמאלי ופגע בנתבעים.

עוד נטען על ידי הנתבעים, כי ההחלטה של כב' השופט קרזבום, בהיותה החלטה בבקשה להחזרת הרישיון, ואשר אינה מהווה הכרעת דין בהליך פלילי, אינה יכולה לשמש ראיה כלשהי בהליך שבפני. בנוסף טענו הנתבעים כי כפי שעולה מהחלטתו של כבוד השופט קרזבום, הרי הנתבעים הספיקו לחצות 5.2 מטר מרגע שירדו מאי התנועה, כאשר רוחב של כל נתיב הוא 3.4 מטר, ומכאן נסתרת הטענה, לפיה התפרצו לנתיב נסיעתו של רכב התובע.

דיון בבית המשפט

שון שבו, שנהג באופנוע של התובע, העיד בבית המשפט כי הוא נסע ברח' טשרניחובסקי במהירות מותרת כשלפתע במרחק של מטרים ספורים ממנו ראה לפניו את הנתבעים חוצים את הנתיב הימני שלא במעבר החציה, ועל מנת לא לפגוע בהם חזיתית השכיב את האופנוע על הקרקע. העד מסר כי לא ראה את הנתבעים קודם לכן, כי רכב שנסע בנתיב השמאלי הסתיר אותם, וכך גם עצים רבים הנמצאים על אי התנועה לא אפשרו לו לראות את הנתבעים עת שירדו מאי התנועה. לטענת העד התאונה התרחשה באמצע הנתיב הימני (פרוטוקול עמ' 1 ש' 26-28 2 ש'1-6).

במהלך הדיון הוצגה תמונה של מקום התאונה מאתר "גוגל מפס" (והתמונה המוקטנת הודפסה לתיק בית המשפט (במ/1).

העד נשאל, האם הוא לקח בחשבון כי ייתכן ואנשים יחצו את הכביש במקום ,בו אירעה התאונה, והעיד כי הוא נסע במהירות מותרת, והנתבעים חצו שלא במעבר החציה (פרוטוקול עמ' 3 ש' 22-23).

העד שלל כי היה במהלך העקיפה בעת התאונה (פרוטוקול עמ' 3 ש' 5-6).

הנתבע 1 העיד כי: "אנחנו עברנו כפי שבית המשפט ראה, הכביש מחולק לשני חלקים, עברנו את החלק הראשון של הכביש והיינו על אי התנועה. בחצי השני היו שני נתיבים, ראינו שמופיע אוטו בנתיב השמאלי הקרוב אלינו, שהיה במרחק שאפשר חצייה בטוחה. כיוון שאנחנו ראינו את האוטו אז ביננו לבין הרכב לא היה שום עץ, או חפץ שהסתיר את הראות. על אחת כמה וכמה ביננו לבין הנתיב הימני המרוחק יותר לא היה שום חפץ או עץ שהסתיר את הראות. הנתיב הימני היה ריק כשאנחנו התחלנו לעבור את הכביש. עברנו את הנתיב הראשון ואז פתאום הופיע האופנוע. הרכב היה במרחק של כ- 100 מטר מאיתנו, זה הערכה. כשהיינו בנתיב השני אז ראינו פתאום אופנוע, הוא היה במקביל לאותו רכב שני, הוא נסע מהר מאוד יותר מהמכונית והוא נסע יותר מהר בנתיב הימני. אני לא יכול להגיד אם הוא עבר את הרכב לפני שהרכב עבר את הקו שלנו. אני גם לא יודע לומר אם הרכב שהיה בנתיב השמאלי עבר אותנו לפני התאונה או אחרי התאונה. אני יודע שהאופנוע נסע מהר כי כשראיתי אותו בפעם הראשונה הוא היה כמו קו והתקרב במהירות ישר אלי. על מהירות האופנוע בעת הפגיעה, מעידים חומרת הפגיעה והמרחק שהאופנוע המשיך לנסוע עד לעצירה מוחלטת" (פרוטוקול עמ' 3 ש' 21-32). עוד נטען כי האופנוע אחרי הפגיעה המשיך לנסוע עוד כ- 40 מטר ונחת ליד בית מס' 31, כאשר התאונה התרחשה ליד בית מס' 35. (פרוטוקול עמ' 4 ש' 8 ועמ' 3 ש' 32-33).