ת"ק 46550-10-14 גדלי נ' הפניקס חברה לביטוח בעמ ואח'

1. תביעה זו מקורה בתאונת דרכים מיום 13.6.2014.

2. הנתבעת 1 הכירה באחריות הנתבעת 2 לתאונה, ובעקבות כך שילמה לתובע את סכום הנזק, אך מאחר והנתבעת 1 היתה סבורה שגם לנהגת רכב התובע רשלנות תורמת, החליטה הנתבעת 1 לנכות 20% כרשלנות תורמת.

בתביעה זו תובע התובע את ההפרש בגין סכום הנזק הממשי לדעתו ובין הסכום שנוכה לו על ידי הנתבעת 1.

3. כאשר חברת ביטוח מחליטה על ניכוי רשלנות תורמת כזו או אחרת, היא עושה זאת באופן חד צדדי על סמך ראיות כאלה או אחרות, שהובאו בפני וממילא קובעת אם יש מקום להעניק לנפגע את מלוא הנזק או להפחית מסכום זה את הרשלנות התורמת. קביעה חד צדדית זו, בלי לערב את בית המשפט, היא קביעה שנראית בעיני חברת הביטוח אך לא תמיד נראית כך גם בעיני בית המשפט.

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי את עדויות הצדדים ועדויות הנהגות אני סבורה כי אין לייחס לנהגת רכב התובע כל רשלנות תורמת.

הרשמתי לחיוב מעדותה של נהגת רכב התובע ועדותה אמינה ומהימנה עלי באשר לאופן קרות התאונה. נהגת רכב התובע העידה כי נסעה בנתיב הימני מבין שניים לכיוון נסיעתה ואני קובעת כממצא עובדתי שאכן בנתיב זה נהגה. עדות זו לא נסתרה. הנתבעת 2 עצמה העידה כי אינה יודעת להגיד באיזה נתיב נסעה נהגת רכב התובע- אם בנתיב הימני או השמאלי וממילא לא הוכח כי נהגת רכב התובע "נסעה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך" וכי יש לייחס לה "רשלנות תורמת בשיעור מכריע" כפי הנטען בכתב ההגנה.

5. לא נעלמה מעיני טענת נציגת הנתבעת 1 בדיון, לפיה הכניסה לצומת אינה מהווה זכות מוחלטת וכי היה על נהגת רכב התובע להתאים עצמה לתנאי הדרך ולוודא כי הדרך חופשית. יחד עם זאת, נהגת רכב התובע אינה זו שנכנסה לתוך הצומת. נהגת רכב התובע נסעה בנתיבה בדרך הראשית, עם כיוון נסיעתה, ובנתיב הימני מבין שניים. מי שביקשה להיכנס לצומת ולהשתלב לתוך נתיב נסיעתה של נהגת רכב התובע היתה דווקא הנתבעת 2. הנתבעת 2 לא צייתה לתמרור "עצור", לא שמה לבה לדרך, נכנסה לתוך הצומת תוך שאינה מוודא כי הדרך פנויה לה לפני שתשתלב לתוך נתיב הנסיעה.

6. יצוין כי המדובר בתמרור עצור המרוחק כשלושה נתיבים ממקום המצאו של רכב התובע בנתיב נסיעתו. התובעת לא יכולה היתה, במרחק שכזה להבחין בנתבעת 2 וממילא לצפות כי לא תעצור לנוכח התמרור "עצור" הניצב מולה.

7. בנסיבות אלה, ולאור האמור לעיל, אני קובעת שאין לייחס לנהגת רכב התובע רשלנות תורמת.