ת"ק 4655-04-16 דובין נ' סלקום בע"מ

לפניי בקשה להתיר לתובע , להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך המתנהל בפניי.

המבקש מנמק את בקשתו בכך כי הוא עלה לישראל לפני 5 שנים וכי הוא מתקשה להבין ולהביע את עצמו בשפה העברית כאשר בגין קושי זה, לטענתו, נקלע לאירועים המתאורים בכתב התביעה.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה איני רואה מקום להתיר למבקש ייצוג עורך דין, אך בנסיבות העניין אני מתירה ייצוג על ידי אדם שאינו עורך דין בהתאם להוראות סעיף 63 (ב) לחוק בתי המשפט.

תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא ביצירת מכשיר מהיר לבירור תביעות בסכומים נמוכים יחסית בדרך פשוטה, גמישה ויעילה . על מנת לשמור על פשטות ההליכים נקבע  כי ההתדיינויות בפני בית משפט זה יתקיימו ללא ייצוג (ברע"א 5711/08 פרוטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.3.2019)).

סעיף 63 לחוק בתי המשפט קובע כי "... ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו ...". המבקש/התובע איננו מצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים מתן היתר ייצוג על ידי עורך דין כמבוקש.

לענייו טענת התובע בדבר קושי בהבנה ובהתבטאות בשפה העברית אשר עלול לפגוע בניהול הגנו אציין כי המחוקק היה ער למקרים דומים ובהתאם קבע את ההסדר שבסעיף 63 (ב) לחוק בתי המשפט.

בעניין זה יפים הדברים שנאמרו ברע"א 6892/13 חיימוביץ' ואח' נר אוריון (23.2.2014) :

"יב.    יש לציין, כי הוראת סעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט, המתירה במקרים מסוימים ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות, ושנוספה בתשס"א, נועדה – לפי דברי ההסבר להצעת החוק – לאפשר לאנשים בעלי "קושי להתבטא בשפה העברית, דוגמת העולים החדשים" לממש את זכותם לפנות לבתי המשפט לתביעות קטנות (ראו הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 29) (ייצוג בעל דין), התשס"א-2000 (הצעות חוק 2969 (תשס"א) 404), מאת ח"כ יולי-יואל אדלשטיין)."

בנסיבות דנן, הבקשה להתיר ייצוג נדחית. אין צו להוצאות.