ת"ק 46530-04-15 כ' נ' ג'

התובע, ע' כ', הגיש תביעתו כנגד הנתבע לתשלום על סך 30,000 ₪. מעיון בכתב התביעה עולה טענה לקונית כי בעת שעמד בתור לקנות שתייה במרכול חצי חינם, הכניס הנתבע שעמד לדבריו מאחוריו , אצבע לתוך פי הטבעת שלו, דבר שפגע בו מאד. מוצאת לנכון להעיר כבר בשלב זה כי בהודעתו במשטרה אשר צורפה לתביעתו העיד אחרת בלשון " הרגשתי משיהו נוגע בישבני....ואז נתן לי אגרוף "

התובע לגרסתו, העיר על כך לנתבע והנתבע מצידו נתן לו אגרוף בפיו.

כאשר נשאל התובע לפשר הסכום שתבע, טען כי הסכום שתבע הוא בגין הסבל שסבל מאחר והנתבע נתן לו לגרסתו אגרוף בפניו, הוא לא יכול היה לאכול, שבוע ימים הוא אכל דייסה.

לגרסת התובע הוא היה בעת ההיא בעיצומו של טיפול שיניים.

גרסת התובע לא נתמכה בכל עדות או גרסה או מוצג או צילום של מאן דהוא, למרות שהתובע , גם בעדותו במשטרה העיר "כל המקום מצולם" יש במקום מצלמות רבות". התובע, שהוא אמון על הגשת תביעות גם על פי עדותו בפני לא פעל להמצאת צילומים של מצלמות האבטחה בזירת האירוע לגרסתו!.

העדרה של תמיכה כאמור בולט לעין נוכח העובדה שגם לגרסת התובע הוא היה בעיצומו של טיפול שיניים כך שאם נחבל ממכת אגרוף שקיבל מהנתבע חזקה עליו שלא הייתה מניעה שיביא צילום שיניים או צילום לסת או חוות דעת רפואית של רופא השיניים שלו שתתמוך בגרסתו כי קיבל אגרוף בפניו, או עדות שתתמוך בטענתו כי קיבל אגרוף בפנים שמנע ממנו את האפשרות לאכול.

גרסתו של התובע כאמור לא נתמכה כאמור כל תמיכה נוספת!

ולא זאת אף זאת אלא שגם לגרסת התובע מיד לאחר התובע הוא רץ אל רכבו והוציא מצלמה שהחזיק ברשותו על מנת לצלם את הנתבע ובת זוגו . משמע ששימוש במצלמה לצורך תיעוד הוא כלי שימושי אצל התובע .אלא שלמרות כל זאת לא מצא התובע לנכון לצלם עצמו באופן שיתמוך בגרסתו כי קיבל אגרוף בפנים מהנתבע.

מוצאת לנכון להעיר להתרשמותי התובע הוא אדם מבוגר וכפי שאמר במהלך הדיון הוא אב לבת בגיל של החתומה מטה, כך שלא הייתה מניעה שיפעיל שיקול דעת סביר וישתמש במצלמה שלו על מנת לתעד את מצבו בסמוך לאחר האירוע לטענתו.

התובע הביא לעדות את אישתו. ברם ,גרסת האישה עמדה בסתירה מוחלטת לגרסתו שלו.

מגרסת התובע עולה כי אישתו לא הייתה נוכחת כלל בעת האירוע, הוא עמד לבד בתור לקנייה, והוא הגיע אל אשתו שישבה רחוק רק לאחר הקנייה, והשאיר אצלה את המצרכים על מנת להמשיך ולרדוף אחר הנתבע ולצלם אותו.

האישה מצד שני העידה כי ראתה את "האגרוף בפנים". כמו כן העידה כי אחרי האגרוף לא קרה דבר והם הלכו הביתה.

לגרסת האישה רק כעבור כשלושת רבעי שעה סיפר לה בעלה מה עשה לו הנתבע, לגרסתו. "אח"כ הלכנו הביתה, לא הביאו משטרה ולא שום דבר" עמ 2 שורה 24 לפרוט'. סתירה מוחלטת בין שתי הגרסאות מצד התובע.