ת"ק 46507-02-15 רום נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

לפניי תביעה על סך 10,000 שקלים שעילתה פיצוי ללא הוכחת נזק בגין משלוח 10 הודעות פרסומת הנושאות את שמה של הנתבעת לכתובת הדואר האלקטרוני של התובע, במועדים שונים, ללא קבלת הסכמתו של התובע ובניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת"), הידוע גם בכינויו "חוק הספאם".

התובע מסר על ידי לחצן "השב לשולח" בקשת "לא לשלוח יותר הודעות" לנתבעת לכתובת ממנה נשלחה ההודעה, אך הנתבעת לא חדלה לשלוח את ההודעות האמורות ולאחר מכן שלחה הנתבעת 10 פרסומות נוספות. עניינה של התביעה בהודעות שנשלחו לאחר הבקשה לחדול משליחתן.

לטענת התובע, קיבל מהנתבעת לתיבת הדואר האלקטרוני שלו פרסומות עם מסרים מסחריים, אף שמעולם לא נתן הסכמתו לקבל פרסומות ותוכן מסחרי, המוצגות כמידע על שירות הניתן בחינם ואינו כולל כיתוב כי מדובר בפרסומת, אך למעשה נועד לקדם את מטרותיה של הנתבעת כי הנמען יוציא מכספו וירכוש ממנה מוצרים ו/או שירותים שונים. הודעות אלה, לטענתו, גזלו ממנו זמן רב והפרו את פרטיותו ולכן ביקש להפסיק את משלוח ההודעות באמצעות השבה לשולח ולא באמצעות הקשה על לחצן "הסרה", אשר לטענתו משדר כי כתובת המייל פעילה ומאפשר לשולח למסור את הכתובת למפיצים אחרים. לטענת התובע, נדרש להשחית משאבים וזמן על מנת להתמודד עם דברי הפרסומת ששיגרה אליו הנתבעת וכי יש לחייב את הנתבעת בגין הפרותיה.

הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את הפרת החוק. לטענתה, הפרסומים לגבי ההטבות שנשלחו הם בעלי מסר שירותי וייעול תהליכים עבור התובע ולא בעלי מסר פרסומי, כהגדרת חוק התקשורת. כך נשלחו אליו הודעות בעלות תוכן שירותי חינמי, שאינן באות להזמין את הצרכן לרכוש מוצר או שירות ואינן מעודדות הוצאת כספים, כי אלו הודעות מעדכנות, הנעשות לרווחת התובע, להרחבת חוויית השירות הניתן לו ממילא ושהוא כבר מנוי עליו וכל המפורט בהן הוא שירות חינם, לדוגמא: צפייה בחשבונות, איך להוציא פירוט שיחות, בירור מועד הגעת טכנאי ועוד. לכן, לא הייתה כל הפרה של החוק על ידי הנתבעת. עוד טענה, כי במידה והתובע השיב להודעה שנשלחה אליו לכתובת המייל donotreply@bezeq.co.il הרי שאין מאחוריה אפשרות למענה וכשמה כן היא. לעומת זאת, בתחתית כל הודעת אלקטרונית שנשלחה לתובע הייתה אפשרות להסרה מרשימת הדיוור וזאת על ידי לחיצה על מקש ההסרה ואילו התובע לא נקט באפשרות זאת בשום אלקטרונית שנשלח אליו. בנוסף, אישר התובע קבלת הודעות בדיוור אישי על הטבות ומבצעים לכתובת האלקטרונית שלו, בעת נרשם לשירות "בזק אישי" והקליד את פרטי הדוא"ל שלו. על כן, לטענת הנתבעת, אין לו לתובע על מה להלין.

דיון והכרעה:

השאלה העומדת להכרעה בתיק זה היא, האם ההודעות האלקטרוניות שנשלחו לתובע, באות בגדר דבר פרסומת האסור במשלוח לפי הוראות סעיף 31א(ב) לחוק התקשורת, קרי, "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת".

הנתבעת גורסת כי בהודעות נשוא ענייננו היא לא הציעה לתובע לרכוש דבר ואך הציעה לו להשתמש במגוון השירותים והאפשרויות שהיא מציעה ללקוחותיה חינם אין כסף. בכך, לשיטתה, אין לראות משום שיגור "דבר פרסומת".

אני דוחה טענה זאת מן הטעמים הבאים: אין הצדקה להדיר ממסגרת החוק הודעות שמטרתן להגיע לתודעת הלקוח, לשמר את הלקוח וליידע אותו על שירותים נוספים שהנתבעת מציעה, חלקם בתשלום וחלקם לא. אף יש להניח כי הנתבעת לא הייתה טורחת לשגר הודעות כה רבות ומגוונות אם לא הייתה גלומה בכך תועלת כלכלית עבורה. שימור הלקוח ועידודו להמשיך ולהעמיק את הקשר המסחרי-עסקי עם המציע היא אינטרס כלכלי מובהק (ר' תק (ראשל"צ) 21053-10-14 מזל גבירצמן נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ (21.03.2015)) ואמצעי שיווק לכל דבר ועניין. מטרה זו נכללת בהגדרת החוק, כי דבר פרסומת הוא גם מסר שמטרתו לעודד הוצאת כספים "בדרך אחרת". זוהי הגדרה מרחיבה הכוללת כל אמצעי המעודד שימוש במוצריו או בשירותיו של שולח ההודעה. ההודעות ששוגרו לתובע נועדו לפרסם את הנתבעת במשמעות האמורה. מסקנתי, אפוא, היא כי ההודעות האלקטרוניות אשר שוגרו לתובע מהוות "דבר פרסומת" כמשמעות הביטוי הזה בחוק.

שאלה נוספת היא, האם התובע נרשם לרשימת דיוור של הנתבעת אם לאו.

הנתבעת טענה, כי התובע נרשם לשירותים "בזק שלי" ו"bezeq free cloud" ובתוך כך נדרש למלא פרטי התחברות, ביניהם הכתובת האלקטרונית שלו. התובע לא הכחיש, כי מסר לנתבעת את כתובתו לצורך קבלת שירות אך טען שמעולם לא אישר משלוח תכנים פרסומיים אליו. הנתבעת המציאה לבית המשפט תדפיס ממחשביה, לפיו הכתובת האלקטרונית של התובע מוצגת בטבלה כ"רישום על ידי נציג במערכת הרשאות" מתאריך 5.3.2013. עוד הפנתה לטבלה אחרת בה מופיעים מספר טלפון ותאריך אך לא נרשמה בה כתובת אלקטרונית כלשהי, וודאי לא זו של התובע. הנתבעת צירפה את פירוט השלבים בתאריך הרישום לשירות "בזק שלי" באתר האינטרנט שלה ולפי תיאורה, נדרש הלקוח בתהליך הרישום לשירות לבחור שם משתמש וססמא ולהקליד את הכתובת האלקטרונית שלו, ולצורך סיום הרישום עליו לבחור באחת משתי אפשרויות: "דלג לאתר" או "המשך" ובכך למעשה מאשר קבלת דיוור לכתובת המייל שלו. לטענת הנתבעת, התובע נרשם לשירות עם הכתובת שלו ובכך אישר והסכים לקבלת דיוור פרסומי.