ת"ק 46474-06-14 וינר-קוורנברג נ' בן עזרי

בתאריך 14.10.13, בשד' המגינים שבחיפה, ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעת הנהוג על ידה ובין רכב הנתבע הנהוג על ידו.

לטענת התובעת, בעת שעצרה את רכבה בכביש, עקב עומס תנועה ונסיעה בפקק, פגע רכבו של הנתבע בחזית האחורית של רכבה וגרם לה לנזקים.

לטענתה, הנתבע נהג ברכבו ברשלנות, כאשר לא שמר מרחק מספיק מרכבה שלה ופגע בו.

לטענת הנתבע, התרחשה התאונה בקטע דרך בו שני הנתיבים שבכביש מתמזגים לנתיב אחד והתובעת, שנסעה בנתיב השמאלי, סטתה ימינה בחדות אל עבר הנתיב בו נסע הנתבע, קיצרה את מרחק הבלימה שלו והוא פגע עם רכבו בדופן האחורי ימני של רכבה שלה.

לאחר שנשמעו עדויות הנהגים והובאו בפני ביהמ"ש מלוא הנתונים, הנני קובעת כי גירסתה של התובעת על אופן קרות התאונה מקובלת עליי והנני קובעת כי הוכחה אחריותו של הנתבע לקרות התאונה ולתוצאותיה.

כל זאת, כאשר סימני הנזקים שבשני הרכבים ומיקומם – תומכים באופן מלא בגירסת התובעת ואינם מתיישבים עם דברי הנתבע.

רכב התובעת נפגע ממש במרכז חזיתו האחורית ולא באחת מפינותיו האחוריות, כנטען על ידי הנתבע.

אף רכבו של הנתבע נפגע במרכז חזיתו, באיזור לוחית הרישוי שלו.

משמע, בעת התאונה לא היו הרכבים בזווית האחת כלפי השני, אלא רכב הנתבע נמצא מאחורי רכב התובעת, ללא כל סטיה של אחד מהרכבים כלפי הרכב השני.

זאת ועוד, גם אם הייתי מקבלת את גירסת הנתבע על אופן קרות התאונה, הייתי קובעת כי הוא האחראי להתרחשותה.