זילברמן נ' קשר רנטאקר בע"מ ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 4.12.16. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 4,934 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, עלות גרירה, תיקון טלפון ו-"שונות".

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעים, שהגיע מנתיב השתלבות מימין, חסם את דרכו בשעה שנסע בנתיב הימני מבין אלו אליהם הצטרף נתיב ההשתלבות. כתוצאה מכך פגע האופנוע עליו רכב ברכב הנתבעים.

הנתבעים טוענים, מנגד, כי רכב התובע ניסה לעבור בין כלי רכב שנעו בכביש העמוס, איבד את שיווי משקלו ונפל, ושוללים את הטענה כאילו רכבם נכנס לנתיב נסיעתו של התובע.

מצאתי לדחות את התביעה. התובע העיד כי בעקבות הזעזוע מהתאונה אין הוא יכול להיות משוכנע בגרסתו – "בנקודה הזו, אם זכור לי נכונה, הייתי מזועזע מהתאונה הזו" (עמ' 1 לפרוטוקול, שורה 12). ובהמשך "אני נכנסתי כנראה בגלגל" (שם, שורה 19). אין גם מחלוקת כי התמונות שהוצגו לעיון בית המשפט לא מעידות על מיקום רכב הנתבעים בשעת התאונה, משום שזה הוסט לאחור על מנת לפנות את נתיב הנסיעה, ומשכך לא ניתן לקבוע האם מקום המפגש בין כלי הרכב היה (כגרסת התובע) במקום המלמד על חציית אי הפרדה המצויר על גבי הכביש על ידי רכב הנתבעים או (כגרסת נהג הנתבעים) לאחר שהסתיים אי הפרדה זה. בהעדר יכולת לקביעה מעין זו, לא ניתן לשלול את גרסת הנתבעים באשר לנסיבות קרות התאונה – ומשכך, דין התביעה להדחות.

משכך, אין צורך לקבוע מי מבין ראשי הנזק, אם בכלל, הוכחו – ואף אם נזקיו הישירים של התובע, כמו גם ראיות לעניין הנזק לטלפון ועלויות הגרירה הוצגו לבית המשפט, ולעומת זאת לא הוצגו ראיות לנזקים שכינה התובע "שונות" – אין באמור כדי להיות משום קביעות רלבנטיות לתביעה שנדחתה.