ת"ק 4643-03-17 אביבי נ' סיטיפס בע"מ

תביעה לפיצויים בגין הטלת קנס ויחס פוגעני, על הנטען, של הנתבעת כלפי התובע, שנסע ברכבת הקלה ללא כרטיס תקף.

לטענת התובע, ביום 15/9/2016, לאחר שעלה על הרכבת הקלה, גילה שאין יתרה מספקת בכרטיס רב-קו שברשותו; הוא לא ידע מה לעשות כיוון שזו פעם ראשונה שהוא השתמש ברכבת עם כרטיס רב-קו; הוא התכוון לרדת, אולם הבחין במפקחות שעולות לרכבת והמתין להן בכדי לשאול אותן מה לעשות; לדבירו, המפקחות התנפלו עליו, ביקשו תעודת זהות בצורה בוטה, אילצו אותו לרדת בתחנה הבאה, וזאת במקום להסביר לו את הפרוצדורה; הם עיכבו אותו קרוב לחצי שעה ברציף מול נוסעים ורכבות חולפות. בעקבות כך הוא הרגיש מושפל ופגוע, במיוחד נוכח גילו – 65, ומעמדו כאיש אקדמיה לשעבר ואיש משפחה.

מנגד נטען על ידי הנתבעת כי: התובע נסע ברכבת ללא כרטיס נסיעה תקף; היה באפשרותו ובאחריותו לבדוק את יתרת הנסיעות בכרטיסו, בין היתר בכל אחת ממכונות הרכישה הקיימות בתחנות ובמרכז שירות הלקוחות של החברה; הקנס הוטל על פי החוק; התובע הגיש השגה על פי החוק, אשר נדחתה; התובע לא הגיש ערר על ההחלטה על פי הדין.

במהלך הדיון חזר התובע על דבריו אך הוסיף כי המפקחת שהתייצבה לדיון "לא אשמה. היא עשתה העבודה שלה כמו הרבה חיילים ושוטרים עושים את העבודה שלהם. כאן הבעיה היא בהנהלה. כנראה שיש הוראות כל כך נוקשות ואטומות ואין שיקול דעת..." (ראו: עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 29 – 33).

המפקחת, גב' פרחי, מסרה בדיון כי היא מעולם לא נתקלה בטענה או בתלונה על יחס לא מכובד מצידה; היא פעלה על פי החוק והנהלים; התובע נסע מספר תחנות עד שנבדק על ידה; כשבדקה אותו הוא התחיל להתלהם ולצעוק, ולכן הציעה לו לרדת בתחנה הבאה והוא הסכים לכך; גם בתחנה הוא המשיך לצעוק ולהטיח בהם האשמות שונות (ראו: עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 1 – 11).

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולעדות שלהם לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

אין חולק כי התובע נסע ברכבת כשהכרטיס שברשותו אינו בתוקף; במצב זה, הנתבעת היתה מוסמכת להטיל קנס על התובע על פי הדין.

אני מוכן לקבל את דברי התובע, שהוא לא היה מודע לכך שהכרטיס לא תקף, ואולם אין בטעות זו כדי להעניק לו פטור מאחריות ומהטלת קנס על פי החוק.

התובע הוא זה שבחר להתווכח עם המפקחות ובכך תרם לחשיפת היתר של האירוע לזולת, נגדה הוא מלין בתביעה.