ת"ק 46151-12-13 בן סימון נ' אסעד

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

על פי גירסתה של התובעת, כעולה מכתב התביעה, נגרמה התאונה בנסיבות כדלקמן:

"ביום 26.8.13 בשעה 15:15 או בסמוך לכך, עצר דרכו רכב התובעת בעקבות עומס תנועה באיזור התעשיה בקרית ביאליק. לפתע חשה התובעת חבטה ברכבה. רכב הנתבע שנסע בנתיב הנגדי לא אמד נכון את המרחק, סטה לנתיב נסיעת רכב התובעת, פגע ברכבה וגרם לנזקים".

יש לצין, כי התובעת לא הפעילה את הביטוח שלה ותבעה את מלוא נזקיה בגין התאונה. לא הומצא לי הודעה על התאונה שנמסרה לחב' הביטוח שלה.

בעדותה בביהמ"ש העידה התובעת:

"נסעתי בכביש צר בא.ת. קרית ביאליק. לפניי נסעה משאית שבנתיב התנועה שלנו היתה פריקת תנועה והצד הנגדי נתן לנו לעבור. המשאית החלה לעבור ואני מייד אחריה, אחריי שיירה ובצד השני עמדו רכבים. המשאית עצרה ואני עצרתי אחריה. הכל היה פקוק. עברו שתי מכוניות פרטיות, כאשר הנתבע 1 נסע במשאית. הוא אמר לי עם היד להמתין. לי ממילא לא היה לאן לזוז והייתי במצב של עמידה של הרכב. הוא כנראה לא חישב את המרחק שהמשאית לא יכלה לעבור ושפשף אותי בחלק האחורי בצד ימין".

הנתבע מצידו, וזאת בהמשך לטופס ההודעה על התאונה אשר הגיש, ציין כי במשאית אין נזק וכי התאונה ארעה בנסיבות אחרות. כך העיד: "אני עמדתי במשאית בצד ימין. סימנתי לה לחכות והיא באה מצד ימין ורצתה לעקוף אותי. הייתי בעצירה מוחלטת. אולי התחלתי לנסוע טיפה אבל היא עקפה אותי. מצד ימין היה מישהו שפרק סחורה, הייתי חייב לחכות".

הוגשו לי תמונות נזקי רכב התובעת, אשר סומנו מ/1.

לאחר שבחנתי את העדויות, את כתבי הטענות ואת המסמכים שהוגשו, אני נותן בזאת את פסיקתי:

דין התביעה להידחות.