ת"ק 46136-01-16 בראונשטיין ואח' נ' י. שלום בע"מ ואח'

1.בתאריך 9/3/15, או בסמוך לכך, רכש התובע מחברת "גילי ליאו אלקטריק בע"מ" מקרר תוצרת SHARP, דגם K-60 (להלן: "המקרר") ושילם תמורתו 2,800 ₪ (כולל מע"מ).

החל מחודש אוקטובר 2015 התחילו תקלות בפעילות המקרר (אי קירור מספיק, היווצרות קרח על גוף החימום). הוא פנה אל חברת ח.ר שירות פיקס בע"מ (להלן: "חברת פיקס"), שהיא נותנת השירות עפ"י תעודת האחריות אותה קיבל התובע בעת רכישת המקרר, והתלונן על התקלות. חברת פיקס שלחה טכנאים, שניסו לתקן את התקלות, אולם התקלות חזרו על עצמן, עד שבסופו של דבר נמאס לתובע והוא ביקש כי המקרר יוחלף, אולם נענה בסירוב.

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת, שהינה היבואן של המקרר, לפצותו בסכום של 10,000 ₪.

הנתבעת, מצידה, הגישה הודעת צד ג' נגד חברת פיקס.

2.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות התובע ונציגי הנתבעת וצד ג', הגעתי למסקנה כי יש מקום לחייב את הנתבעת לפצות את התובע, זאת לאור התקלות שהתגלו במקרר, אשר אותן הטכנאים של חברת פיקס לא הצליחו לתקן, למרות כל ניסיונותיהם.

לא נעלמה ממני טענת חברת פיקס כי היא היתה מוכנה להמשיך לתת שירותי תיקון לתובע, אולם התובע לא איפשר לה לסיים את עבודתה וכי אילולי התבצר התובע בדרישתו לקבל מקרר חדש "... המקרר יכול היה להיות כבר תקין ולא היה נגרם לתובע איזה אי נעימות כפי שטוען הוא בכתב תביעתו", אולם אני סבור כי לאחר 4 ניסיונות תיקון שלא צלחו היתה זו זכותו של התובע לא להסכים לניסיונות תיקון נוספים ולדרוש כי המקרר יוחלף במקרר חדש, תקין.

בהקשר זה ראוי לציין כי גם מר דורנבוש יחזקאל נציג הנתבעת, הסכים שאין זה סביר כי במקרר חדש, שעודנו בתקופת האחריות, ישנן תקלות חוזרות ונשנות שטכנאי חברת פיקס אינם מצליחים לתקן, למרות ניסיונותיהם (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 29-27).

3.נשאלת השאלה מה סכום הפיצוי אותו יש לפסוק לתובע.

בכתב התביעה עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 10,000 ₪, מבלי לפרט איך הגיע לסכום זה. כאשר נשאל מדוע הוא תובע 10,000 ₪, בעוד שהמקרר עלה לו רק 2,800 ₪, השיב: "הסכום שאני תובע הוא בגלל אובדן ימי עבודה, עוגמת נפש, כסף רב שנזרק לפח. זרקתי אוכל בשווי של אלפי שקלים" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 7-5) ובהמשך, כאשר התבקש להבהיר למה כוונתו באמירה "אלפי שקלים", השיב: "אני מעריך בסכום של 2,500 ₪" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 3-1). אין צריך לומר כי התובע לא המציא שום ראיה להוכחת שווי המזון שנזרק ו/או להוכחת הפסד ההשתכרות שנגרמה לו.