מזרחי נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ

1.לפניי תביעה לפיצויי נזקים אשר נגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מנחיתת מטוס ארקיע בשדה דב בדרכו מאילת לחיפה, תוך עיכוב שנגרם כפי שנאמר לו מחמת מזג האוויר.

התובע נאלץ להמתין חצי שעה באוטובוס צפוף בשדה דב לשם העברתו למטוס אחר יחד עם הנוסעים. לטענת התובע, הוא שם לב להערה בהזמנת כרטיס הטיסה כי הטיסה לחיפה הינה דרך שדה דב וכשהוא בירר את פשר ההערה נאמר לו כי בסך הכול מדובר בנחיתה לאיסוף נוסעים שאין בב כדי לגרום לעיכוב בטיסה. התובע טען כי נציגי הנתבעת זלזלו בו וצעקו עליו. הוא נאלץ לקחת מונית ולנסוע לחיפה אגב ביטול פגישות שנקבעו לו מראש. התובע טוען כי שמו הטוב כאיש עסקים נפגע ורואה בכך משום הוצאת לשון הרע נגדו ודורש לפצות אותו בשל כך בסכום של 19,500 ₪.

2.הנתבעת טענה ,כי נחיתת הביניים בשדה דב נבעה מתנאי מזג האוויר, דבר שאילץ אותה לבטל את קטע הטיסה הקצר שבין שדה דב לחיפה, תוך שהיא סיפקה לנוסעים אוטובוס חילופי לחיפה. הנתבעת תוהה על שום מה דורש התובע פיצוי של 19,500 ₪ שמתוכם סך של 15,000 ₪ בגין נזקים כלכליים שנגרמו לו לטענתו. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה עותק מכרטיס הטיסה שבו ישנה הערה שלפיה תיתכן הוספת נחיתת ביניים בשדה דב או בנתב"ג וכי ארקיע אינה מתחייבת שטיסה שנמכרה כישירה תישאר ישירה. בנוסף צירפה הנתבעת דו"ח מזג האוויר ששרר באותן שעות רלוונטיות לקיום הטיסה כשהראות מפריעה לטיסה לחיפה או לנחיתה בה.

3.התקיים דיון בפני בו העידו התובע ונציגת הנתבעת והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי. התובע העיד כי הכנסותיו לא ירדו בעקבות המקרה ודי בעדות זו כדי לשלול דרישתו לפיצוי בגין נזקים כלכליים בסך של 15,000 ₪. כל הטרוניה של התובע הינה סביב דרך הדיבור של נציגי הנתבעת שראה בה משום זלזול. לטענתו הנציג דיבר באופן בוטה. התובע הודה כי אינו יכול להוכיח פרסום במובנו לפי חוק איסור לשון הרע, וכי לא הזמין עדים שיעידו כי שעמו דברי עלבון כלפיו. הנתבעת חזרה על טענתה כי הצעד של ביטול טיסת ההמשך לחיפה נבע מתנאי מזג האוויר ונועד לטובת כלל הנוסעים.

4.דיון והכרעה

כלל ידוע בהליך אזרחי, כי " המוציא מחברו עליו הראיה", היינו- התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל הדין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת על הדעת יותר מהגרסה של הצד שנגד.

בעניינו לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובעדויות העדים הגעתי למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו. ראשית כל הוא היה מודע לכך שתהיה עצירה בשדה דב. שנית, התובע לא הוכיח כל נזק שנטען כי נגרם לו מבחינה כלכלית שכן הוא עצמו הודה כי לא נגרם לו נזק כל שהוא, כתוצאה מביטול פגישות שטען להן.

אשר לתביעתו לפי חוק איסור לשון הרע הרי יש להוכיח שהדברים שיש בהם משום דיבה הגיעו לאוזניים של אחרים. במקרה זה התובע לא הביא אף עד שיעיד על העלבונות שקיבלו, לטענתו. הלכה היא כי אם בעל הדין נמנע מזימון עד או הבאת ראייה, ניתן להסיק שאילו הובאה ראייה היא הייתה פועלת נגדו.

ראה ע"א 620/74 יוסף מור נ' פלונית, פ"ד ל(ו) 218.

לעומתו, שוכנעתי מעדות נציגת הנתבעת בדבר תנאי מזג האוויר ואשר גובתה בדו"ח מזג האוויר המשמש את הטיסות. הנתבעת פעלה כדין והקטינה את נזקיה כפי שמתחייב עת העמידה לרשות הנוסעים אוטובוס ישיר לחיפה.

5.סוף דבר

לסיכום, התובע לא הוכיח את תביעתו ועל כן אני דוחה את התביעה.

בנסיבות, ונוכח נכונות הנתבעת להעניק שובר מתנה לתובע בסך של 100 ₪ לא מצאתי לנכון לחייב את התובע בהוצאות הנתבעת.