גדעוני נ' אלמטלקה ואח'

1.התובע הגיש תביעה על נזק שנגרם לרכב בו נהג עובד שלו כאשר נפגע באתר בניה מכלי עבודה בשם "בובקט", כאשר הכלי נסע לאחור, תוך כדי ביצוע עבוד של יישור שטח בתחום מוגדר של עבודה.

הבובקט הוא רכב עבודה, מעין טרקטור קטן כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה, נ"ח.

לטענת הנתבעים, באתר עבודה מוגדר לא חלות על נהג הבובקאט חובות על פי פקודת התעבורה ותקנות התעבורה, תשכ"א-1961, ובכללן החובות החלות על נסיעה לאחור.

טענה זו אני דוחה [תקנה 45(1) לתקנות התעבורה; עפת (מרכז) 42557-11-12 ניסים נ' מ"י (24.2.14)].

2.הנהג ברכב התובע הגיע למתחם לביצוע עבודה והוא ידע שמדובר במתחם עבודה. במקום היו הסדרים לחניית רכבים של קבלנים שהגיעו לעבוד במתחם ושם חנה גם נהג מטעם התובע. מחניה זו הוסדרה יציאה מסודרת שלא הצריכה מעבר במתחם בו בוצעו עבודות בניה ויישור מצעים.

אבל, מאן דהוא חסם את היציאה. הנהג לגרסתו, פנה למנהל העבודה והוא הנחה אותו לכיוון יציאה אחרת דרך האתר. הוא הגיע לנקודה שבה הוא ראה מכוניות ומשאיות שנכנסו למפעל. הוא התקרב ועצר. כשראה את הבובקט נוסע הלוך וחזור, הוא הניח שהוא יכול לחצות את קו הנסיעה של הבובקט – וכך החל בנסיעה כשהבובקט נע קדימה. אבל נהג הבובקט עשה רברס ופגע ברכבו (עמ' 2 לפרוטוקול). הוא הוסיף שמנהל העבודה הוא מי שחתם למשאיות (עמ' 3 לפרוטוקול).

3.בהעדר שמיעת גרסתו של מנהל האתר, אינני קובעת לכך ממצא. יחד עם זאת, גם הנהג ברכב התובע ידע שמדובר באתר עבודה. הוא ראה את תנועת הבובקט והוא לקח סיכון.

על כן אני מחלקת את האחריות בין המעביד של הנהג של הבובקט, הנתבע מס' 1, והתובע , המעביד של הנהג ברכבו, ומעמידה את חבות נהג הבובקט על 70% ואת אחריות נהג ברכב התובע על 30%.

אין בכך, כאמור, לקבוע עמדה לגבי האחריות מנהל העבודה.

על כן, התביעה מתקבלת בגובה 70% מהנזק.

4.התובע תבע פיצוי בסך של 7,750 ₪ בגין נזק לרכב על פי דו"ח שמאי, וסך של 877 ₪ שכ"ט שמאי. כמו כן נתבע סך של 436 ₪ על השבתת הרכב. לגבי הרכיב האחרון לא הוגשה ראייה, ועל כן אני לא מקבלת את התביעה. הנתבעים ישלמו לתובע סך של 6,038.90 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 29.8.16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו כן הנתבעים ישלמו לתובע את אגרת בית המשפט בסך של 95.63 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 19.10.16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום מהיום.