מודזגרישווילי נ' פלשקו ואח'

התובעת הינה הבעלים של דירה הנמצאת בנהריה, רח' קיבוץ גלויות 74/10 (להלן: "הדירה").

התובעת השכירה את הדירה לנתבעים לתקופה 15.9.13 עד 15.9.14 (להלן: "תקופת השכירות") ובקשר לכך נחתם בין הצדדים, ביום 15/9/13, "חוזה שכירות בלתי מוגן".

שכר הדירה עליו הסכימו הצדדים נקבע ל-2,100 ₪ לחודש.

בתום תקופת השכירות הסכימו הצדדים להאריך את השכירות לשנה נוספת, מיום 15.9.14 עד 15.9.15, באותם התנאים ובקשר לכך נחתם ביניהם ביום 15.9.14 חוזה שכירות נוסף.

לאחר ה-15.9.15 המשיכו הנתבעים להתגורר בדירה, מבלי שבין הצדדים נחתם חוזה שכירות חדש.

בתאריך 1.9.16 הגישה התובעת תביעה נגד הנתבעים, בה היא עתרה לחייב אותם לשלם לה את הסך של 12,200 ₪, בטענה כי הם מסרבים לחדש את חוזה השכירות שהסתיים ב-15.9.15, כי הם משלמים את שכר הדירה באיחור וכי למרות שביוני 2016 הועלה שכר הדירה, בהסכמה, מ-2,100 ₪ לחודש ל-2,500 ₪, הם לא שילמו את התוספת ומאז חודש יולי אינם משלמים בכלל שכר דירה.

הסכום אותו תבעה התובעת כלל 1,200 ₪ הפרשי שכר דירה, 5,000 ₪ שכר דירה לחודשים 7/16 ו-8/16 ו-6,000 ₪ עבור שיפוצים בדירה.

הנתבעים לא הגישו כתב הגנה, אולם התייצבו לישיבת יום 18.12.16, בה ניתנה להם אורכה להגיש כתב הגנה תוך 15 יום.