ת"ק 46107-03-14 שאולוף נ' פריג'

1) התובעת עותרת לחייב את הנתבע, עורך דין במקצועו, בטענה כי הוציא בדרך לא מקובלת מאחיה (להלן: "האח"), שהוא עצור, כספים ללא אישור משפחתו. בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

2) לטענת התובעת, בין השאר, הנתבע ניצל את מצוקתו של אחיה והוציא ממנו כספים במרמה. לפי האמור בכתב התביעה, אחי התובעת נעצר ביום 24.11.13 בגין חשד לביצוע עבירת רצח. תחילה מונה לו סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית, אבל לאחר שחברו של האח פנה לנתבע, הסניגוריה הציבורית שוחררה מייצוגו והנתבע החל לייצג אותו. התובעת מאשרת כי אחיה חתם על ייפוי כוח לתובע וכן הרשאה להוציא כספים, עד סך 15,000 ₪. התובעת טוענת, כי כשהיא שוחחה עם הנתבע ביום 1.12.13, אמר לה שתדאג לגייס עוד 15,000 ₪ מהמשפחה וחברים. כמו כן, אמר לה שהוא מגיע לדיון הראשון בהתנדבות, ואם יש סיכוי, יקבל שכר טרחה 3,000 ₪ בצירוף מע"מ לכל דיון. התובעת טוענת כי ילדיו של האח התנגדו להחלפת הייצוג ורצו שסניגור מהסנגוריה הציבורית ישוב לייצג אותו. התובעת טוענת, כי משפחתה מאוד כעסה על כך שהנתבע החתים את אחיה ללא שדיברו קודם עם המשפחה.

התובעת טוענת כי ניסו להיפגש עם הנתבע, אבל הוא ביטל את הפגישה וקבעו אותה למחרת, במגרש הרוסים, שעה לפני הדיון שהיה קבוע בבית המשפט. בפגישה, ביקשו מהנתבע שלא לייצג את האח וביקשו שגם לא ייכנס לדיון. הנתבע הבהיר להם שהיחיד אשר יקבע הוא האח עצמו, כי הוא היחיד שחתום על ייפוי הכוח ורק הוא יכול לפטר את הנתבע מייצוג. לטענת התובעת, בתו של האח ביקשה רשות מבית המשפט בדיון האמור לשוחח עם אביה והחתימה אותו על מסמך אשר מפטר את הנתבע מייצוג ומונע ממנו למשוך כספים נוספים. התובעת טוענת כי אף שהציגו את המסמך לנתבע, הוא יצא לתקשורת והמשיך להציג עצמו כעורך-דינו של האח.

התובעת עותרת לקבוע שכר טרחתו של הנתבע ולהעמידו על סך 976 ₪ וכן לחייבו להשיב לתובעת סך 14,024 ₪.

3) הנתבע טוען בין השאר, כי דין התביעה נגדו להידחות על הסף בשל חוסר יריבות. הנתבע טוען כי עדותה של התובעת הנה עדות מפי השמועה. הנתבע טוען כי התנהלותו הייתה תקינה וכי תלונה שהגישה התובעת נגד הנתבע ללשכת עורכי-הדין התבררה בלשכת עורכי-הדין ונדחתה [מוצג נ/1]. הנתבע טוען, כי ייצג את אחי התובעת לפי בקשתו ולאחר שחתם על ייפוי כוח לצורך זה וכי הכספים שגבה הנם עבור עמלו וטרחתו.

4) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בדין לדחות את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.

5) לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, מקובלת עליי טענת הנתבע לפיה אין כל יריבות בין התובעת לבין הנתבע. אין חולק כי אחי התובעת הוא אדם בגיר. אין חולק גם כי אחי התובעת ייפה את כוחו של הנתבע לייצג אותו [מוצג נ/2]. עוד עולה מהחומר שהונח לפניי בדיון מיום 14.8.14, כי אחי התובעת חתם ביום 1.12.13 על הסכם שכר טרחה עם הנתבע [מוצג נ/3]. על כן, מהמכלול האמור עולה, כי ככל שישנן טענות נגד התנהלות הנתבע בייצוג של אחי התובעת על-ידי הנתבע, לרבות בשאלת שכר הטרחה הראוי, דומה כי בעל-הדין הרלבנטי בתביעה כגון-דא הוא האח ולא התובעת.

6) זאת ועוד, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון לפניי, התובעת לא הוכיחה לפי מאזן ההסתברויות במשפט האזרחי, קיומה של כל עילת תביעה נגד הנתבע, זאת גם בשים לב להחלטת לשכת עורכי-הדין מיום 26.6.14 שגנזה את תלונת התובעת נגד הנתבע. בהקשר אחרון זה ולמעלה מן הצורך אציין כי מעיון בתגובתו של הנתבע ללשכת עורכי-הדין [מוצג נ/5] ותיאור הפעולות בהן נקט הנתבע במסגרת ייצוג אחי התובעת, דומה שלא ניתן לקבוע בנסיבות העניין חוסר הלימה בין טרחתו לבין שכר טרחתו שגבה, זאת כאמור בהתבסס על סיכום חתום בין אחי התובעת לבין הנתבע וגם בהתחשב בנסיבות הטרגיות של התיק שהתנהל.

7) אשר על כן - התביעה נדחית.