ת"ק 46088-05-17 טוביה נ' שרון

לפניי תביעה כספית בסכום של 8,000 ₪ בגין השבה ועוגמת נפש.

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. בתאריך 21.9.15 חתם התובע על הסכם עם "המרכז למימוש זכויות" (להלן: "המרכז"), בו התחייב המרכז לאתר עבורו כספים בחברות ביטוח, גופים פיננסים ומס הכנסה, כאשר בתמורה על התובע לשלם סך של 795 ₪ עבור פתיחת תיק וכן עמלה בשיעור של 20% מסך הכספים שיאותרו וכן סך של 5% מסך הכספים שהתובע יפדה (להלן: "ההסכם").

2. כאמור, ההסכם נחתם אל מול המרכז אף שזה הוגדר כחברה הרי שאין על גבי ההסכם מספר ח"פ או ראיה לכך שמדובר בחברה בע"מ.

   כתב ההגנה הוגש על יד י.ש.ס. השקעות בע"מ וגם במסמך זה לא נרשמו כל פרטים של חברה זו או הקשר שלה לנתבע או ל"מרכז למימוש זכויות".

   בכתב הרשאה לחיוב חשבון הבנק של התובע נרשם, כי הכספים הם לטובת "המרכז למימוש זכויות- שרון יאיר".

   התובע טען, כי כל ההתקשרות והתקשורת הייתה אל מול הנתבע. הנתבע במהלך הדיון בבית המשפט לא חלק על כך שהוא נתבע אישית ולא העלה כל טענה, כי יש לתבוע את המרכז או הגוף האחר בשמו הוגש כתב ההגנה וממילא כל טענותיו היו לגופם של דברים.

3. התובע טען, כי הנתבע ניצל את הרשאתו לחיוב חשבון התובע, וגבה ממנו סכומים שלא כדין בסך 5,663 ₪. ביום 23.11.15 נגבו מחשבונו 397 ₪ ו- 2,133 ₪, ביום 13.12.15 סך של 2,133 ₪ וביום 18.1.16 סך של 1,000 ₪.

4. הנתבע מנגד טען, כי סכומים אלו נגבו כדין מאחר והוא פעל לאתר כספים עבור התובע בסכום של כולל 33,744 ₪. בהתאם להסכם בין הצדדים, הנתבע רשאי לגבות 20% על כלל הכספים שאותרו ו- 5% נוספים עבור הכספים אותם התובע ביקש לפדות.