ת"ק 46080-10-14 ארגמן נ' תוספות שיער

תביעה לתשלום סך של 2,300 ₪.

בכתב התביעה ובדיון שהתקיים היום טענה התובעת, כי רכשה מהנתבעת פתרון (סוג של תוספת שיער) למצב של שיער דליל. לתובעת טענות שונות בנוגע לתמורה שסופקה לה. במוקד טענותיה עומדת הטענה, שלפיה הוסבר לה כי הפתרון האמור ייתן מענה לבעיית השיער הדליל בכל חלקי ראשה, בעוד שבסופו של יום, דובר בפתרון המתייחס רק לחלק מראשה, ולא לכולו. לדברי התובעת, משנוכחה כי אין מדובר בפתרון שציפתה לו, היא ביקשה מהנתבעת להסירו, וזה אכן הוסר על ידה.

מנגד טוענת הנתבעת, כי לתובעת הוסבר מראש כי הפתרון האמור אינו יכול לתת מענה מלא לדלילות השיער בכל חלקי ראשה ואף הוצעו לה פתרונות אחרים לעניין זה, שאותם דחתה מסיבות שונות. עוד טוענת הנתבעת כי היא ביצעה, ללא תשלום, מאמץ לרצות את התובעת, וכן הסירה את תוספות השיער כשהחליטה התובעת שהיא אינה מעוניינת בהן. כמו כן, לטענת הנתבעת, תוספת השיער שרכשה התובעת, שהיוותה את רוב התמורה בגין העסקה (ביחס לעלות העבודה), היא בגדר נכס לכל דבר ועניין, כך שאין מקום לטענה בדבר כישלון תמורה (לכך השיבה התובעת כי אין לה מה לעשות עם "נכס" זה וגם הנתבעת ציינה כי היא אינה יכולה למכור שיער "משומש").

לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

התרשמותי משמיעת שני הצדדים היא כי מדובר באי הבנה בין שני צדדים תמי לב.

להתרשמותי, התובעת אכן הבינה מהסברי הנתבעת, בעת שהתקשרה עימה, כי היא רוכשת פתרון שייתן מענה לבעיה בכל חלקי ראשה, וכי אלמלא הייתה סבורה כך, הייתה נמנעת מלהתקשר בעסקה; וכי הנתבעת מצדה אכן סברה, כי הסבירה לתובעת במדויק את האפשרויות העומדות לפניה ואת מהותו ומגבלותיו של הפתרון שבו בחרה.

מדובר, אם כן, במקרה של מעין "טעות הדדית" – ויסודית – שנפלה בהתקשרות בין הצדדים.

טעות זו נושאת עמה עלויות: הנתבעת סיפקה לתובעת מוצר (תוספת השיער) שיש להניח כי שילמה עבור רכישתו מספק ושלא ניתן לעשות בו שימוש עוד, וכן השקיעה מזמנה וממומחיותה באספקת שירות לתובעת (התקנת תוספת השיער) שהתברר מיותר; והתובעת שילמה עבור מוצר ושירות שהתבררו כלא תואמים את ציפיותיה ושהיא אינה עושה בהם כל שימוש כיום.

בנסיבות האמורות, הואיל ומדובר, כאמור, בטעות הדדית, אשר הצדדים אחראים לה במידה שווה, יש מקום לחלק עלויות אלה בין הצדדים, ואין להותיר על כנו את המצב הנוכחי שבו התובעת בלבד – ששילמה תמורה מלאה עבור תוספת השיער והרכבתה ובסופו של יום לא קיבלה פתרון העונה על ציפיותיה – נושאת בעלויות אלה.