ת"ק 45962-10-14 לוי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

תביעה על סך של 9,000 ₪.

התובע היה הבעלים של רכב מ.ר. 7785267, אשר היה מבוטח על ידי הנתבעת.

ביום 4.1.2012 היה התובע מעורב בתאונה בעת שנהג ברכב זה, עם רכב צד ג'. מבטחת רכב צד ג' הגישה כנגד התובע תביעה בגין הנזקים שנגרמו לרכב המבוטחת על ידה (ת.א. 27057-12-12). הנתבעת הגישה כתב הגנה בשם הנתבעת והעמידה לו הגנה משפטית. בית המשפט, לאחר ששמע את עדויות הצדדים, העדיף בפסק דין מיום 10.3.2014, את גירסת צד ג' על פני גירסת התובע, ופסק לטובת צד ג'. הנתבעת שילמה לצד ג' את נזקיו.

יצויין, כי הפוליסה היתה פוליסה מתחדשת. דהיינו, התובע היה מבוטח אצל הנתבעת עוד מבשנת 2012. ביום 1.11.2013 חידש התובע את הפוליסה לתקופה של שנה נוספת, בדמי ביטוח של 3,867 ₪ לשנה (נ/1).

כחודש ימים לאחר מכן, הנפיקה הנתבעת לתובע, באופן חד צדדי, פוליסה מעודכנת, ובה נדרש התובע לשלם דמי ביטוח נוספים בסך של 2,861 ₪. על פי טענת הנתבעת, פוליסה מעודכנת זו הוצאה עקב הגידול בסיכון הנובע מן התאונה הנ"ל (נ/2).

לאחר מכן, בחודש 2/2014 גבתה הנתבעת מהתובע באמצעות כרטיס האשראי שלו תשלום בסך של 1,726 ₪ הכולל בתוכו את חלק הפרמיה בגין הפוליסה המוגדלת (התשלום החודשי עד אותו מועד היה 773 ₪) – נספח ד' לכתב התביעה.

בשלב זה הודיע התובע כי אינו מוכן לשאת בתשלום הפרמיה המוגדל, ועל כן עצר את החיוב החודשי.

לימים הסתבר כי סכום ניזקו של רכב התובע עקב התאונה הוא 3,702 ש"ח.

לפיכך, ניכתה התובעת מסכום זה את דמי ההשתתפות העצמית (בסך 1,721 ₪) וכן ניכתה חוב בגין הפרמיה בסך של 1,981 ₪.

לתביעת התובע 3 ראשים:

האחד - כי הנתבעת לא שילמה לו את עלות חוות הדעת שמאית בסך של 472 ₪.

השני – כי הנתבעת גבתה דמי השתתפות עצמית בסך של 1,737 ₪ העולים על דמי ההשתתפות העצמית המגיעים לה על פי הפוליסה, אשר לטענתו עומדים על הסך של 868 ש"ח.

השלישי – כי הגדלת הפרמיה היתה שלא כדין. משכך ביטולו את הפוליסה היה כדין ועל הנתבעת לשלם לו את נזקו בגין חידוש הפוליסה בחברה אחרת בדמי ביטוח יקרים יותר, בסך של 2,023 ש"ח.

חוות הדעת השמאית

במהלך הדיון מסר התובע לנציג הנתבעת את הקבלה המקורית בגין שכר השמאי, והנתבעת הסכימה כי סכום זה מגיע לו.

דמי השתתפות עצמית

הנתבעת טוענת כי חייבה את התובע בדמי השתתפות כדין בהתאם לפוליסה, וכי אינה אחראית להתקשרותו בפוליסה אחרת.

יש ממש בטענת התובע כי על היה הנתבעת לחייב אותו בדמי השתתפות עצמית בסך של 868 ₪ בלבד. הנתבעת טענה כי על מקרה זה חל פרק ב' לפוליסה (דהיינו, נזק עצמי), אשר בגינו חלים דמי השתתפות עצמית בסך של 1,737 ₪.

דא עקא התובע כלל לא דרש תיקון נזקיו אלה. האמת היא שהתובע כלל לא תיקן את ריכבו. הוא קיבל שמאות והצעת מחיר - ותו לא. הרכב לא תוקן.