ת"ק 4587-12-14

1.הצדדים בתיק זה מתגוררים במגרשים סמוכים ובין מגרשיהם קיים גבול משותף באורך של כ-15 מטר .

2.במחצית הראשונה לשנת 2013, התובע החליט לשפץ את דירתו, כאשר השיפוץ כלל גם הקמת קירות מבלוקים וביטון וטייח לאורך גבולות חלקתו, כולל הגבול המשותף בין מגרשי הצדדים.

3.התובע טען בתביעתו כי סוכם בינו לבין הנתבע שהתובע יבנה את הקיר בין שני המגרשים, וכי הנתבע ישתתף במחצית עלות בניתו , כאשר עלות כל מ"ר כ-400 ₪ וכי אורך הקיר כ-15 מ"ר וגובהו כ-180 ס"מ, כפי שהעיד התובע (להלן: "הקיר המשותף").

4.התובע הגיש תביעה קטנה נגד הנתבע ע"ס 10,000 ₪ וטען כי עלות הקיר המשותף הינה בסך 14,000 ₪ ולפיכך הנתבע חייב לשלם לו 7,000 ₪ בתוספת 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לו עקב סירוב הנתבע לשלם לו את חובו.

5.הנתבע ואשתו הגישו כתב הגנה ותביעה שכנגד וטענו כי התובע החליט על דעת עצמו ללא כל הסכמה מטעמם לבנות את הקיר המשותף בגובה של כ-2 מטר, שחוסם להם את האוויר ואת השמש והאור, חומה שנראית מכוערת ומשרה אוירה של בית כלא ולטענתם התובע לא קיבל את הסכמתם לא לביית הקיר ולא להשתתפות בעלותה.

בנוסף, התובעים שכנגד טענו כי במהלך בניית הקיר המשותף, התובע גרם לנזקים בגינתם, פגע במערכת ההשקיה וקווי המים יצאו מכלל שימוש, ואף פגע בקווי החשמל שהיו מוסתרים באדמה וגרם להרס כללי.

התובעים שכנגד אף טענו בתביעתם שהתובע גרם לנזק רב לדשא הירוק והפורח שהיה בגינתם ונהרסה הצמחייה והפרחים, דבר שאילץ אותם להוציא כספים על מנת להחזיר את המצב לקדמותו באמצעות דשא סינטטי והם העמידו את סכום התביעה הנגדית ע"ס 9,300 ₪.

דיון והכרעה:

6.השאלה העיקרית בתיק זה הינה אם היה הסכם בין התובע לבין הנתבע, אשר לפיו הנתבע הסכים שהתובע יקים ויבנה את הקיר המשותף, ואם התחייב לשלם לתובע את מחצית העלות של הקמת הקיר.