אלחרר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

לפניי תביעה במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין ירידת ערך רכבו כתוצאה מנזקי תאונה שקרתה ביום 06/01/15. לטענת התובע, שמאי הרכב מטעם הנתבעת אשר נידם קבע בחוו"ד מיום 28/01/15 שעקב התאונה הנ"ל נגרמה לרכבו ירידת ערך בשיעור 2% בלבד דהיינו סך של 2,216 ₪ בלבד. לעומת זאת, בחוו"ד פרטית מיום 24/06/15 שנערכה עבורו ע"י שמאי הרכב ויקטור עידן (הבדיקה נערכה ביום 04/03/15 ) שצורפה לכתב התביעה, נקבע כי כתוצאה מהתאונה נגרמה ירידת ערך לרכבו בשיעור 7% דהיינו סך של 6,633 ₪. התובע ציין בתביעתו רכיבים נוספים: החזר שכר טרחת השמאי מטעמו וכן אובדן ימי עבודה.

בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי חוו"ד של השמאי נידם הינה חוו"ד המכרעת שכן נעשתה בסמוך לקרות התאונה. המדובר בתביעה של צד ג' שהוא זה שבחר את השמאי נידם לעריכת חוו"ד וככל שיש לו טענות בעניין זה עליו להעלותן לפני השמאי נידם.

בהסכמת הצדדים, מינה בימ"ש מומחה מכריע לקביעת שיעור ירידת הערך כתוצאה מהתאונה. המומחה שמאי הרכב חנוך וסרצוג קבע כי ירידת הערך עקב התאונה הינה בשיעור 3.5% דהיינו סך של 3,316 ₪ בלבד.(החישוב נערך בהתאם למחיר הרכב בחודש 01/15 ).

בימ"ש ביקש את תגובת הצדדים לחוו"ד של השמאי המכריע. הנתבעת הודיעה כי לאור העובדה שהשמאי וסרצוג קבע שיעור ירידת ערך הקרוב לחוו"ד של השמאי נידם ולא כפי שקבע השמאי מטעם התובע, היא מוכנה לשלם לתובע את ההפרש הכספי בסך של 1,300 ₪ בלבד. התובע לא ניצל את זכותו ולא הגיש תגובה כלשהי מטעמו.

לאור כל האמור לעיל, נחה דעתי כי הצעת הנתבעת ראויה. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסך של 1,300 ₪ בלבד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה 22/12/15 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

לאור חוו"ד המומחה המכריע, אני דוחה את יתר רכיבי התביעה בגין החזר שכר טרחת שמאי התובע וכן אובדן ימי עבודה.

אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבימ"ש מחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים ממועד קבלתו.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ח, 04 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.