ת"ק 45843-02-15 ברמן נ' המכללה לעיצוב אופנה בישראל בע"מ

בפני תביעת התובעת בהליך של תביעה קטנה שעניינה הפרת חוזה.

1. התובעת נרשמה לקורס עיצוב בגדי ים אצל הנתבעת. לאחר מספר שיעורים החליטה להפסיק את לימודיה ודרשה השבה של הסכום ששולם עבור הקורס. לטענתה למרות ההבטחה כי לא נדרש ידע קודם, בפועל מי מהתלמידות שמצליחות להפיק המירב מהקורס הן אלו שהגיעו עם ידע קודם וכאלו שאף מכרו עוד קודם לקורס בגדי ים בעיצובן. עוד טוענת התובעת שהקורס הועבר בצורה חובבנית, ללא כמות מספקת של מכונות תפירה וציוד, הלימוד לא מקצועי ובכלל זה אינו מספיק לכל משתתפות הקורס. לכן לטענת התובעת לא היתה לה כל התקדמות ברכישת הידע והמיומנות הנדרשת בתפירה.

2. התובעת מאשרת כי 3 השיעורים הראשונים היו מיועדים ללימוד תפירה, אך טענה שלא הצליחה לרכוש בהן את המיומנות הנדרשת שבלעדיה לא ניתן להתקדם בקורס. לטענתה למרות שביקשה לימוד פרטני לא קיבלה מענה.

   בגין כל האמור טוענת התובעת למעשה להפרת התחייבותה של הנתבעת ומשכך תובעת החזר של מלוא סכום הקורס ופיצוי כספי.

3. מנגד טוענת הנתבעת שהקורס אינו דורש ידע מוקדם וכי ניתנים 3 שיעורי תפירה שאינם חלק מהקורס לפני תחילתו כדי ללמד להשתמש במכונות התפירה ולקבל ידע נדרש בתפירה. עוד נטען שבלימודי התפירה השתתפו 12 סטודנטיות שהודרכו בידי 2 מורות מקצועיות לתפירה שחילקו את הכיתה לקבוצה של 6 בנות באופן שאיפשר למידה בקבוצה קטנה.

   בין היתר מציינת הנתבעת כי התובעת לא ניצלה את האפשרויות שהועמדו לרשותה לצורך לימוד והתקדמות, הוצע לה להגיע לשיעורי תגבור נוספים. ובנוסף לא ניתן ללמוד לתפור בגד ים ב-6 מפגשים אשר מתוכם היו גם איחורים מצד התובעת.

   על פי הוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

   דיון ומסקנות:

4. לאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי ושמעתי הצדדים, מצאתי כי על בסיס הראיות שהובאו בפניי לא ניתן לקבוע ממצא לפיו הפרה הנתבעת את התחייבותה החוזית או כי הקורס והלימודים שסופקו אינם ברמה סבירה.