ת"ק 45831-09-16 אבורוס נ' בנישו

בפניי תביעת התובעת בהליך של תביעה קטנה בגין נזק שנגרם לרכבה בשל פגיעה של רכב הנתבע.

לטענת התובעת עת נסעה ברחוב הרצל ברמלה, הבחינה כי הרמזור התחלף לכתום ולפיכך נעצרה; או אז הרגישה מכה מאחור. מכאן לטענתה אחריות הנתבע לנזקיה.

בנוסף טענה התובעת כי הנתבע סירב למסור לה פרטים נדרשים ובשל אלימות מילולית בין הצדדים, איתרה בסופו של דבר את פרטי הנתבע באמצעות המשטרה.

מנגד טוען הנתבע כי נסע אחרי התובעת וכי השניים עמדו למופע אור אדום. בהתחלף הרמזור לירוק החלה התובעת לנסוע אלא שאז לפתע נעצרה; או אז פגע ברכבה מאחור. מכאן לטענתו אחריותה לתאונה. הנתבע גם חולק על גובה הנזק.

כן הגיש הנתבע הודעת צד ג' כלפי חברת הביטוח מנורה באשר לטענתו היה לו במועד האירוע כיסוי ביטוחי.

המחלוקת היא בשאלת האחריות של מי מהנהגים לתאונה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

בקשה לביטול פסק דין:

ביום 12/2/17 ניתן נגד הנתבע פסק דין בהעדר התייצבות. לטענת הנתבע לא התייצב לדיון בשל מחלה. ואולם, הנתבע לא טרח להודיע לתובעת או לבית המשפט על דבר מחלתו והתובעת התייצבה לשווא לאותו דיון. בנסיבות אלה אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. בצד האמור, רשאי בית המשפט לשקול לבטל את פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395).

לעניין המשקל היחסי של שני השיקולים, מאחר שביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כרוך בזכות החוקתית לגישה לערכאות (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינזון, ניתן ביום 27/02/01), הרי משלא מדובר בזלזול בוטה של המבקש כלפי בית המשפט מכוח חובתו כבעל דין, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול השני (פס"ד כהן לעיל, ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח (1) 830).