דוד נ' כהן

תביעה קטנה ע"ס 7,500 ש"ח.

בכתב התביעה נטען כי , (דברים ככתבם):

" בתאריך 17.11.2015 הגעתי למשרדי הנתבע בבניין לב בטבריה עלית לצורך תפירת וילון ( רכישת וילון) לביתי. שלמתי תשלום של 3,300 ש," בשני תשלומים. הוצא עבור התשלום חשבונית. ( רצ"ב חשבוניות) לאחר כחודשיים תליתי את הווילון  והמידות לא היו תואמות למידות שמסרתי לנתבע במעמד ההזמנה מידות סלון וגובה 2.84 מ' יצוין כי הנתבע תפר מידות שגויות לא תואמות לא מדויקות של 2.59 מ' במוקם 2.64 מ' טעות של 5 ס"מ משמועתי מאוד לגבי נראות הווילון בבית יוצר אי התאמה בין הווילון לחלון פניתי מספר פעמים אך ללא מענה מצדו מבקשת להטיל ולהשית תשלום מלא עבור הווילון 3,300 ש"ח וטרדה ועוגמת נפש בהתאם לסכום הנתבע".

הנתבע הגיע לישיבה הראשונה ללא שהוגש מטעמו כתב הגנה.

התובעת העידה לפני וחזרה על עיקרי התביעה . בחקירה הנגדית הכחישה כי התקשרה לשנות את המידות .

הנתבע טען כי רואים בטופס ההזמנה כי היא הזמינה 2.64. וכי בוצע תיקון פעמיים של המידות הן באורך והן ברוחב. התובעת התקינה את הווילון בעצמה . היא באה אחרי 3 חודשים לקחת את הווילון, ורק אחרי 7 חודשים היא חזרה אליו. המידות נלקחו על ידי התובעת כי הנתבע עלא היה בדירה שלה אף פעם. הנתבע הוסיף כי הווילון הוחזר אליו והוא ניסה למכור אותו.

בנוסף הביע נכונות לתקן על ידי הוספת משהו מלמטה:

"היא רוצה שאני אוסיף לו מלמעלה כי יש לו גימור למטה. אבל בכדי לתקן את זה אני צריך לחתוך את כל הטבעות ולעשות עבודה חדשה. אני מציג לביהמ"ש איך אני עושה את זה. אבל כדי להוסיף אני צריך לקרוע את כל הטבעות. אמרתי לה שאני מוכן לבוא לקראתה אבל לא מוכן לעשות הכול מחדש."

התובעת אישרה כי היא זו שלקחה את המידות ודחתה את ההצעה שהנתבע יתקן את הווילון והוסיפה כי " אני אמרתי לו שלא יתפור את הווילון עד שאני אגיד לו."