ת"ק 45807-06-15 בן שטרית נ' פרופורציה פי. אם. סי. בע"מ

בהמשך לדיון שהתקיים, החלטתי להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, ולבטל את פסק הדין, תוך חיוב בהוצאות.

הטעמים לכך הם כי המחדלים של אי הגשת כתב הגנה, ואי הגשת בקשה לביטול פסק הדין במועד, נבעו, על פי הטענה, שלא נסתרה, מתקלה אצל הנתבעת, ולא מזלזול בהליך, וכי וחלק מטענות ההגנה שהעלתה הנתבעת, הן טענות הראויות לבירור.

לגופו של עניין, דין התביעה להתקבל.

התובעת הראתה כי הנתבעת שלחה לה 5 הודעות פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני.

הנתבעת הייתה רשאית לעשות כן, בהתאם להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, המכונה "חוק הספאם", רק ככל שקיבלה את הסכמתה המפורשת של התובעת לכך; או ככל שהודיעה לה, במהלך רכישה של מוצר או שירות, כי אפשר שתשלח לה דברי פרסומות המתייחסים למוצרים או שירותים דומים, נתנה לה את האפשרות לסרב לכך, והתובעת מצדה לא עשתה כן.

הנתבעת אמנם הראתה כי התובעת היתה לקוחה שלה (דבר שאינו במחלוקת), וטענה כי במסגרת זו נתנה התובעת את הסכמתה לקבלת הודעות פרסומת, אך ציינה כי אין בידיה אסמכתא לכך, וזאת הואיל והפעולות הנוגעות בדבר, בוצעו עבורה על ידי חברה חיצונית, שאינה פעילה עוד.

בנסיבות אלה, והואיל והנטל להראות כי התקיימו התנאים האמורים מוטל על שכמה של הנתבעת, דין התביעה להתקבל.

אשר לסכום הפיצוי, נקודת המוצא היא, כידוע, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, כי יש לפסוק פיצוי בסך של 1,000 ₪ בגין כל הודעת פרסומת.

בנסיבות המקרה הנוכחי, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנדרשים לעניין זה, לרבות העובדה שחלק מההודעות שנשלחו לא עמדו במלוא דרישות החוק גם בהיבטים נוספים, ראיתי מקום לחרוג לקולא מהסך האמור, וזאת, בעיקר בשים לב לכך שהתובעת אכן הייתה לקוחה של הנתבעת, ולכך שטענת הנתבעת שלפיה היא שולחת הודעות ללקוחותיה בלבד, לא נסתרה, כך שאין מדובר, לכאורה, בנתבע השולח הודעות "ספאם" בתפוצה רחבה ולגורמים שאינם קשורים אליו כלל.