ת"ק 45796-03-16 ח'לאילה נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

טענות הצדדים:

1. התובע טוען כי החל מחודש יוני 2014 ועד חודש פברואר 2016, הנתבעת חייבה את כרטיס האשראי שלו בתשלום עבור שני מנויים סלולאריים. העסקה בוצעה ללא אישורו, והוא לא נתן הרשאה לחיוב אשר נעשה בפועל על ידי הנתבעת. התובע טען בכתב תביעתו כי מיד לאחר שגילה אודות החיוב, פנה לנתבעת והודיע כי לא נתן הרשאה לחיוב כרטיס האשראי שלו וכי העסקה נערכה ללא אישורו וככל הנראה בעקבות זיוף.

2. הנתבעת הגישה כתב הגנה והכחישה את טענות התובע, טענה כי התובע השתהה בהגשת תביעתו וגרם לה נזק ראייתי כאשר לא התריע אודות החיוב משך 20 חודשים. הנתבעת טענה כי לא עלה בידה לאתר את מסמכי העסקה עם התובע, וכי הסוכן אשר טיפל בעסקה עזב את החברה ולא ניתן לאתרו. משכך, לפנים משורת הדין וכדי לחסוך עלויות ניהול ההליך המשפטי, היא החליטה לבטל את העסקה ולזכות את התובע במלוא סכום החיוב אשר עמד לטענתה על סך של 1100 ₪.

3. בתאריך 23.8.16 התקיים בפניי דיון הוכחות אשר במהלכו שמעתי את טענות הצדדים. התובע חזר על האמור בכתב התביעה והוסיף כי מדובר בזיוף וכי נעשה שימוש בכרטיס האשראי שלו ללא רשותו בניגוד להוראות החוק. התובע טען כי יש לקבל את התביעה לאור העובדה כי הנתבעת מודה בטעות וביקש לפסוק לטובתו פיצויים לדוגמא בשל התנהלותה הקלוקלת של הנתבעת אשר המשיכה לחייבו גם לאחר שהחליף כרטיס אשראי וזאת על ידי קבלת עדכון אודות הכרטיס החדש ללא רשותו מאת חברת האשראי. התובע טען כי לא קיבל חשבונות חודשיים מאת הנתבעת.

4. נציגת הנתבעת הצהירה בפניי כי הסכום הנכון אשר נגבה מאת התובע עבור שני המנויים מושא התביעה הוא 2,384 ש"ח וכי הנתבעת זיכתה את התובע במלוא הסכום לפני מועד דיון ההוכחות. נציגת הנתבעת ביקשה להגיש מסמכים המעידים על השבת הסכום לתובע. הנתבעת הגישה לתיק בית המשפט אסופת מסמכים לאחר הדיון אשר סומנו על ידי נ/1.

5. הנתבעת לא הציגה בפניי העתק חשבונות חודשיים אשר לטענתה נשלחו לתובע. נציגת הנתבעת הצהירה כי לא הצליחה לאתר אסמכתאות המבהירות את מהות החיוב ובהתאם הנתבעת חזרה והדגישה כי היא מסכימה לביטול העסקה עם התובע ולהשבת הסכומים אשר נגבו על ידה בגין העסקה.

   דיון ומסקנות:

    

6. מסמכי התביעה מלמדים כי הנתבעת ניתקה את המנויים בחודש פברואר 2016. לטענת הנתבעת אף זיכתה את התובע בסכום של 2384 ₪. במאמר מוסגר אבהיר כי התובע טען בכתב תביעתו כי נגבה ממנו סכום של 2300 ₪, והנתבעת אישרה בדיון אשר התקיים בפניי ביום 23.8.16 כי מדובר בסכום של 2384 ₪. המסמכים אשר הוגשו על ידי הנתבעת וסומנו נ/1 , אינם מלמדים מה הסכום הסופי אשר לטענת הנתבעת הושב לתובע ואיך הוא הושב אליו.

7. התובע ביקש במסגרת כתב התביעה לפסוק לו פיצויים לדוגמא על סך של 25,000 ₪ והעמיד את הסכום המבוקש ל- 10,000 ₪ במכתב אשר הפנה לנתבעת. אבהיר כי התובע הגיש במעמד הדיון ביום 23.8.16 מכתב פנייה ששלח לנתבעת לאחר קבלת כתב הגנתה וזה לא סומן בשל תקלה ועתה הוא מצורף לתיק ומסומן ת/1.