ת"ק 45784-09-14

התובע שלח באמצעות דואר ישראל חבילה לבנו המצוי ברומניה, ובה אוכל קפוא מונח בתוך קלקר וארוז בקרטון. החבילה נשלחה ביום 13/4/14 ורק ביום 28/4/14 נמסרה לנמען. עבור המשלוח שילם התובע סך של 372 ₪.

כאשר הגיעה החבילה ליעדה נמצאה תכולתה כשהיא מקולקלת ומדיפה ריח רע לשיטת התובע. דו"ח נזק לא הוגש על ידי הנמען ותביעה לא הוגשה על ידו.

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה כנגדה וזאת בשים לב להוראות חוק הדואר, התשמ"ו – 1986, (להלן: החוק) להוראות מדריך הדואר, התשנ"ח – 1998, (להלן: המדריך) ולהוראות ה"הודעה בדבר הגבלות ותנאים לאחריות רשות הדואר וחבילת בשירות הבינלאומי" ותיקונה (להלן: ההודעה), וכן בהתאם לתמצית ההוראות כפי שפורטו לשיטתה בגב אישור משלוח הדואר שנמסר לתובע בעת המשלוח. בהתאמה מבקשת הנתבעת להפנות למספר הוראות אשר דנות בהגבלת אחריותה לדברי דואר, ולהפנות תשומת הלב לכך שהנתבעת אינה אחראית מקום שלתוכן החבילה נגרם נזק הנובע מחמת טיבה של התכולה, אופן אריזתה, וכיוב', ובכל מקרה אחריותה מוגבלת בסכומה בהתאם להוראות סעיף 17 להודעה ובהתאם לחסינות המוענקת לה לפי הוראות ס' 82 לחוק.

אשר לעובדות המקרה דנן טענה הנתבעת כי דבר הדואר התעכב במכס במדינת היעד, ומכאן האיחור, וכי הנמען לא מילא דו"ח נזק להוכחת קיומו של נזק כלשהו כמתואר בכתב התביעה, לתמיכה בטענותיו.

לאחר ששמעתי את הצדדים שוכנעתי כי דבר הדואר שנשלח הוא אוכל בבישול ביתי שהוקפא על ידי התובע ורעייתו לצורך משלוח לבנם, כי על גבי טופס הדואר צוין במסגרת "פירוט התכולה" "food", וכי פירוט האוכל שבחבילה לא צוין, לרבות בנוגע להיותו אוכל מוכן קפוא.

התובע ורעייתו טענו כי בעבר עשו שימוש בשירות המשלוח הבינלאומי של הנתבעת לצורך משלוח חבילות דומות לבנם ואלו הגיעו ליעדם בשלום, ללא כל קושי, בתוך כשבוע. התובעים לא הציגו אסמכתאות לתמיכה בטענתם זו, ולא ידעו בהתאמה להראות כי במקרים קודמים היתה החבילה מגיעה למדינת היעד בזמן קצר יותר מכפי שקרה בפעם הזו.

התובע ורעייתו ביקשו להציג לפני ביהמ"ש העתק מפרסום שנערך באתר דואר ישראל בנוגע לתנאי משלוח דואר בינלאומי מהיר לרומניה, ושם צוין כי הזמן המשוער להעברה הוא 4 עד 8 ימי עסקים. בהתאמה, ביקשו לטעון כי המסירה בוצעה באיחור ניכר ביחס למצגי הנתבעת עליהם הסתמכו.

תדפיסי המחשב שהציגה הנתבעת בנוגע למעקב אחר דבר הדואר מלמדים כי דבר הדואר הועבר במקרה דנן למדינת היעד בתוך 4 ימים, וכי זה התעכב שם. עוד עולה כי דבר הדואר הועבר לשלטונות המכס ברומניה עם הגיעו למדינת היעד וכי לאחר מכן הועבר למרכז הדואר לצורך ביצוע מסירה ליעד כבר ביום 22/4, ואולם איסוף של דבר הדואר נעשה רק ביום 28/4.

על פניו נראה לכאורה אם כן כי ככל שחל עיכוב כלשהו בביצוע המסירה מדובר בעיכוב שנערך בין יום 22/4 ליום 28/4 – מועד המסירה בפועל.

עוד נראה לכאורה כי העיכוב האמור נעשה לאחר שנשלחה הודעה בדבר קיומה של חבילה למסירה לפי המען שנמסר.

ככל שיש ממש בדברים הרי שלכאורה מדובר בעיכוב הנובע מאי איסופו של דבר הדואר ולא מעצם העברתו באיחור לסניף הדואר המקומי. שהרי לכאורה אם נשלח דבר הדואר ביום 13/4, הגיע לרומניה כבר ביום 17/4, וביום 22/4 הגיע אל סניף הדואר, אשר שלח הודעת איסוף לפי מען הנמען שנמסר, הרי שהנתבעת עמדה במצגיה בנוגע למועדי המסירה, בשים לב לכך שבימים 19 ו- 20 באפריל חלו ימי שבת וראשון (ימי סופה"ש שאינם ימי עבודה) וביום 21/4/14, כך על פי הפרסום באתר האינטרנט שביקש התובע להציג – חל יום שבתון ברומניה, ובסה"כ מדובר בכ-5 ימי עסקים.

העובדה שדבר הדואר לא נאסף במועד אין בה כדי ללמד על מחדל או התרשלות מטעם הנתבעת דווקא.