יאחיאב ואח' נ' קוריאגן ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
45709-06-17
1.10.2017
בפני הרשם הבכיר:
איתי רגב

- נגד -
תובעים:
1. פלורה איחייב
2. אליהו איחייב

נתבעים:
1. דמטרי קוריאגן
2. הכשרה היישוב חברה לביטוח

פסק דין
 

 

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 28.4.17. התובעים טוענים לנזקים בסך כולל של 15,874 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי והוצאות שונות.

 

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

 

התובעים טוענים כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעים עקף רכב שהיה לפניו, ועל מנת להמנע מתאונה חזיתית עם רכב שהגיע מולו סטה לימין ופגע ברכבם החונה. דלת הרכב החונה היתה פתוחה ורכב הנתבעים פגע בדלת.

הנתבעים טוענים, מנגד, כי רכבם נסע בנתיבו כאשר דלת רכב התובעים נפתחה בפתאומיות ופגעה בצדו הימני של רכבם.

 

לבד מהנהגים, נשמעה עדותו של עד ראיה מטעם התובעים, שחיזק את גרסת התובעים.

 

בדיון העיד התובע כי רכב התובעים תוקן באופן חלקי וכי שילם על התיקון החלקי 4,200 ₪. לא הוצגו ראיות באשר להיקף תיקון חלקי זה.

 

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע, אני מעדיף את גרסת התובעים אותה מצאתי מהימנה יותר מהאחרות, בין היתר בשל אופי הנזקים שהוצגו בתמונות (וכאשר מתמונות רכב הנתבעים ניכר כי נפגע כאילו ננעץ על גבי הדלת ופחות כאילו נחבטה הדלת בצד הרכב) ואף לנוכח העדות כי לאחר התאונה נטל נהג הנתבעים אחריות על התאונה.

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעים ועליהם לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

העובדה כי דלת רכב התובעים נפתחה לעבר התנועה החולפת, כפי שנטען אף על ידי התובעים, מלמדת על קיומו של אשם תורם של התובעים לתאונה, ואני קובע את שיעורו בסך 20%.

 

לאחרונה חזר בית המשפט העליון על ההלכה הידועה כי על הניזוק להוכיח את שיעור נזקיו. "כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי". באותם המקרים בהם ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה – לא ייפסק לו פיצוי (רע"א 3608/17, פס"ד מיום 10.9.17).

במקרה דנן אישר התובע כי תיקן את רכבו, באופן חלקי, ומשכך אין עוד ערך ראייתי של ממש לחוות דעת השמאי שנערכה טרם התיקון. בהעדר ראיות למצב הרכב לאחר התיקון, לא ניתן לאמוד את שיעור הנזקים לבד מאלו אודותיהם העיד התובע כי שילם עבור תיקונם (ומצאתי לקבל את עדות התובע באשר לתשלום שביצע עבור התיקונים, בסך 4,200 ₪, אף מבלי שהוצגו קבלות לעניין זה).

בנוסף, נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס ל-"שונות", אני דוחה רכיב זה של התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>