נחמו ואח' נ' שופרסל בע"מ ואח'

מונחת לפני תביעה להשבת תשלום עבור דמי ביטוח שבוטל.

התובעים רכשו אצל הנתבעת 1 מכונת כביסה שהתקנתה והשירות עבורה נתנים על יד הנתבעים 2 ו – 3.

לדברי התובעת 1 בעת שהותקנה מכונת הכביסה לשימוש בביתה, הציע לה טכנאי הנתבעות 1 ו-2 טכנאי להרחיב את מסגרת האחריות מעבר לאחריות הרגילה הנתנת עם המוצר, בעלות של 600 ₪ לשנה, היא הסכימה לכך ואף נתנה לנציג הנתבעות 2 ו - 3 את פרטי כרטיס האשראי של בעלה התובע 2.

עוד לדברי התובעת 1, בעלה כעס עליה על שעשתה ביטוח כזה ועל כי השתמשה בכרטיס האשראי שלו לבצוע התשלום, ולכן היא פנתה מיד ובטלה את הביטוח וביקשה מהנתבעות 2 ו – 3 שלא לגבות את התשלומים. חברת האשראי סרבה, לדבריה, לבטל חיובים אלה. לדברי התובעת היא התבקשה לשלוח את החשבונית המקורית על מנת לבטלה והיא עשתה כן, אולם הנתבעות 2 ו – 3 החלו בגביית התשלומים ולא השיבו לה את הכסף. היא עותרת להשבת התשלומים שהיא שילמה עבור הביטוח שבוטל. התובעת טוענת לעגמת נפש.

עם הגשת כתב הגנתה הגישה הנתבעת 1 בקשה לסילוק על הסף וטענה לחוסר יריבות, מאחר והיא רק מכרה את מכונת הכביסה, אולם היא לא היתה זו שהציעה את הרחבת הביטוח ואין לה ולהרחבה זו דבר.

נציג הנתבעות 2 ו – 3 טען בתחילה כי לא קבל את החשבונית המקורית לה הוא זקוק לצורך ביטול העסקה והזיכוי כנגד מס הכנסה ומע"מ, אולם הוא מוכן להחזיר לתובעים את הכספים ששולמו בכפוף לאסמכתא על ביטול החשבונית על ידי הצגת החשבונית המקורית או פסק דין שיבטלה.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להדחות ודין התביעה כנגד הנתבעות 2 ו – 3 להתקבל בחלקה הזעום בלבד. ואלה נימוקי:

1. למעשה אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדות.

2. התובעת 1 היתה צריכה כבר במעמד הדיון בבית המשפט להסכים לדחיית התביעה כנגד הנתבעת 1 שלא היתה כלל צד לרכישת הביטוח המורחב ושאין בינה לבין התביעה ולא כלום. משום מה התובעת 1 התנגדה למחיקת הנתבעת 1 מהתביעה.