בן נעים נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 31.7.16 שבה רכב שהוא מבוטח על ידי הנתבעת פגע ברכב התובע כאשר עמד בחניה מוסדרת.

אין מחלוקת בקשר לאחריות לתאונה, הדיון התמקד בסכום הנזק שמגיע לתובע.

הרכב נבדק על ידי שמאי מטעם התובע אשר קבע שהוצאות תיקון הרכב כולל מע"מ הגיע לסכום של 12,652 ₪. כמו כן נקבע ששווי הרכב 89,000 ₪ ויש ירידת ערך בסכום של 1,335 ₪. התובע גם שילם שכ"ט שמאי בסכום של 585 ₪.

אשר על כן התובע עתר כנגד הנתבעת לתשלום סכום 14,572 ₪. אולם לאחר בדיקה עצמאית של הרכב הנתבעת הגיעה למסקנה כי לא מגיע לתובע את מלוא דרישתו והורידו סכום של 4,334 ₪. לכן מכאן תביעת התובע.

מר אוזן אודי שמאי מטעם הנתבעת העיד בבית המשפט והסביר את חילוקי הדעות בינו לבין שמאי התובע. בין היתר השמאי של התובע לא זיהה את דגם הרכב בצורה נכונה ולכן שווי הרכב לצורך חישובי ירידת ערך אינו 89,000 ₪ אלא רק 86,500 ₪. כמו כן מר אוזן מלין על פריטים נוספים בדוח, למשל המגן הקדמי וזאת מכיוון ששמאי התובע בחר לספק חלק מקורי ולא חלק משומש דבר שהיה בהישג יד באותו זמן.

כמו כן שמאי התובע העריך את שווי של כנף חלופי בסכום של 898 ₪ כאשר החלק עולה רק 518 ₪.

בית המשפט נוטה לקבל את עמדת שמאי הנתבעת אך לאור דברי התובע אין צורך לקבוע אם הערות אלא במקומן אם לאו וזאת ממספר טעמים:

א.התובע לא תיקן את הרכב. לפי דבריו הוא מכר את הרכב לסוחר מכוניות ושילם לו בעד התיקונים כולל ירידת ערך וכולל שכ"ט השמאי. כתוצאה מכך התובע קיבל רק סכום של כ - 66,500 ₪ עבור הרכב. אולם כאשר התברר כי הנתבעת לא מכירה בכל הטענות של התובע העסקה התבטלה והתובע קיבל את הרכב בחזרה מסוחר מהמכוניות והוחזר הכסף. הרכב עדיין אצל התובע.

ב.התובע טען נמרצות כי שילם כסף מזומן בגין התיקונים. קרי, שילם את כל הכסף כולל מע"מ. אין בידי התובע מסמך כלשהו התומך בנאמר על ידו. אין לו הסכם מכירה עם הסוחר ואין לו קבלה על תשלומים ששילם, הוא גם לא יודע את שם המשפחה של הסוחר אך התברר כי הוא חבר של בתו.