ת"ק 45634-09-16 אביב ואח' נ' סופר ואח'

בפניי תביעה ותביעה שכנגד. למען הנוחות יכונו הצדדים על-פי מעמדם בתביעה העיקרית.

1. התובע, מר אביב שכר יחד עם שותפים נוספים דירת מגורים מאת הנתבע, מר סופר.

   לטענת התובע הפר הנתבע את הסכם השכירות באופן שעליו לפצותו. לטענתו, למרות התחייבותו בהסכם השכירות לתאם ביקורים במושכר, הגיע הנתבע למושכר ללא תיאום מספר פעמים. עוד טען כי בהתאם להסכם שיפוץ המטבח היה צריך להסתיים עד ליום 15/2/16 וכי זה הסתיים בפועל כחצי שנה לאחר מכן בספטמבר 2016. כן טען שהמקרר בדירה התקלקל ולא תוקן. בגין האמור הוגשה תביעה לפיצוי בסך של 10,000 ₪.

    

2. מנגד טען הנתבע פעל להתקנת מטבח איכותי ומפואר, עם שתי עמדות שטיפת כלים ועוד כהנה וכי זה הותקן עוד בחודש פברואר 2015. באשר למקרר אישר הנתבע כי מדובר במקרר ללא הפשרה וכי התובע לא הפשיר את המקרר. בסופו של דבר נרכש מקרר חדש.

3. בתביעה שכנגד טען הנתבע שהתובע מנע כניסה של שוכר פוטנציאלי לנכס וזאת מסיבות בלתי סבירות. לטענתו ניסה לתאם מפגש של השותפים הקיימים עם השוכר הפוטנציאלי ללא הצלחה. בגין כך טען להפסד דמי השכירות מאותו שוכר.

   עוד טען הנתבע שהתובע לא צבע את הדירה עם עזיבתו וכן לא ביטח את הדירה בתקופת השכירות למרות התחייבותו לעשות כן. בגין כל האמור הוגשה התביעה שכנגד על סכום של כ- 22,000 ₪.

   בתגובה טען התובע שההתנגדות לכניסת השוכר הפוטנציאלי היתה מאחר שהנתבע לא הציג בפני השותפים הקיימים את השוכר הפוטנציאלי בניגוד לתנאי הסכם השכירות, אלא הציג בפניהם עובדה מוגמרת לאחר שחתם עם השוכר הפוטנציאלי על הסכם שכירות.

   באשר לצביעת הדירה עם עזיבתה, טען התובע שהחזיר את הדירה כפי שקיבל אותה.

   המחלוקת היא איפוא אם הפר מי מהצדדים את הסכם השכירות באופן שמזכה את הצד השני בפיצוי.

   על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.