ת"ק 45617-10-14 בר און אבני נ' פינגולד

בפניי תביעת התובעת לפיצויה בגין נזקי פח שאירעו, לטענתה, בתאונת דרכים שארעה ביום 14.5.14 ברח' השייט בנס ציונה (להלן: "התאונה").

לטענת התובעת, בעודה יושבת ברכבה הדומם, אשר חנה בחניה מסודרת במקביל למדרכה, הגיח הנתבע מהנתיב הנגדי וביקש אף הוא לחנות את רכבו "בחניה ברורס" במרווח שהיה בין רכבה לרכב אחר שחנה. לשיטתה בעודו חונה תוך כדי נסיעה לאחור פוגע בה הנתבע עם רכבו שוב ושוב. לטענתה, היא נפנפה לעברו בידיה אך, זה המשיך לנסות להיכנס לחניה בכוח עד אשר יצאה התובעת מרכבה ודפקה על רכבו:

"הנתבע נכנס מהכיוון שאני מראה וניסה להחנות ברוורס ואז הרגשתי שהמכונית שלי זזה. גם כשהיה מגע, הוא לא הפסיק וניסה בכוח להכניס את מכוניתו...עשיתי לו סימנים ודפקתי על הרכב ורק אז הוא פשוט הפסיק..." (פרוטוקול עמוד 1 שורות 11-14)

הודעה למבטחת מטעם התובעת נמסרה באותו היום וצורפה לתיק בית המשפט. באשר לנזקיה תמכה התובעת טענותיה בחוות דעת שמאי רכב.

הנתבע מכחיש את המיוחס לו בכתב התביעה. לטענתו, אכן ביצע חניה כפי שתיארה התבועת אולם לשיטתו היה די מרחב בין רכבים ולמעשה כלל לא אירע כל מפגש בין שני הרכבים. לטענת הנתבע, התובעת מנצלת את התאונה דנן, כדי להיפרע על נזקים שקדמו לה. לחיזוק דבריו, הוסיף וטען הנתבע כי התובעת שגתה בתאריך קרות התאונה וממילא שדיווחה לחברת הביטוח על התאונה רק כעבור מעלה מחצי שנה מעת קרות התאונה; עוד טען הנתבע כי הוא נטול אינטרס כלכלי בתיק הואיל והרכב שייך לתעשייה האווירית והיא תישא בעלויות התיקון ככל ויקבעו ברכב ואף לא יחוייב בהשתתפות העצמית. לגופו של עניין טען הנתבע כי ברכבו קיים וו גרירה אשר היה מותיר נזק במרכז רכב התובעת אילו פגע בו. הנתבע הגיש תמונות של רכבו ושל רכב הנתבעת ממקום התאונה להצביע על הוו והעדר הנזקים ברכבה של התובעת.

הנתבע לא הגיש חוות דעת שמאי נגדית מטעמו.

בפני העידו הצדדים עצמם, כאשר לתאונה לא היו עדים נוספים.