הרוש ואח' נ' מיכלציק ואח'

בעניין: בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום

1.ביום 21/12/16 הגישו התובעים לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה כספית כנגד הנתבעים על סך 9,500 ₪ בגין יתרה לתשלום במסגרת הסכם הזמנת דלתות פנים ודלתות חוץ אותם הזמינו הנתבעים מהעסק של התובעים ביום 31/8/16. לכתב התביעה צורף הסכם הכולל רשימת תנאים. בסעיף 18 של ההסכם הסטנדרטי נכתב כי סמכות השיפוט בתביעות הנוגעות להסכם זה תהייה נתונה אך ורק לבית משפט השלום בחיפה. למען הסר ספק מובהר כי לא ניתן יהיה להגיש תביעות הנובעות להסכם זה (כך במקור – נ.ז.) לבית משפט לתביעות קטנות ו/או כל בית משפט אחר.

2.ביום 29/1/17 הוגשה הבקשה שבפניי להעברת הדיון לבית משפט השלום בהסתמך על סעיף 18 להסכם הנ"ל. עוד נטען כי התובעים הם בעלי חברה שבחרו להגיש תביעה בניגוד לתניית שיפוט מוסכמת תוך כדי השחרת שם החברה.

3.בהתאם להחלטתי מיום 29/1/17 היה על התובעים להגיב לבקשה עד 1/3/17. הבקשה וההחלטה נשלחו לתובעים למענם כפי שצוין בכתב התביעה אולם חזרו בציון לא ידוע והעתיק מקום מגורים.

4.ביום 5/2/13 ניתנה לנתבעים אורכה להגשת כתב הגנה עד 1/3/17. הנתבעים הגישו כתב הגנה מפורט המחזיק 75 עמודים. נטען כי היה על התובעים להגיע לבית הנתבעים ולעשות מדידות של כל הדלתות בבית. מדידות בוצעו אך הדלתות הורכבו באופן לא תקין על ידי שני פועלים ולא על ידי התובע אחד עצמו כפי שהובטח. הנתבעים שילמו עבור הדלתות סכום כולל של 27,640 ₪ אך קיבלו קבלה רק בגין הסך של 13,000 ₪. התובע ביקש מהנתבעים לבנות לו פתח ברוחב של 155 ס"מ בעבור דלת הפלדלת בכניסה לבית וכך היה. התובע לא הצליח להתקין את הדלת בגלל עובי המסגרת של ארון החשמל ולכן התרשל בעבודתו כיוון שלא לקח בחשבון את עובי המסגרת כאשר ביצע מדידות. במקום להודות בטעות ולהחליף את הדלת דרשו התובעים מהנתבעים להרוס את הקיר הקיים כדי להרחיב את פתח הכניסה ל – 165 ס"מ. הנתבעים סירבו כיוון שהדבר כרוך בהוצאות של אלפי שקלים. התובע החתים את הנתבעת 1 שלא כדין על מסמך התומך בעמדתו. שיחה בין התובע לבין הנתבעת הוקלטה כאשר הדיסק והתמליל צורפו לכתב ההגנה. ביום 23/1/17 הבינו הנתבעים כי התובעים לא יתקנו את מחדליהם ולכן פנו לתובעים באמצעות עורך דין בדרישה לתקן את הליקויים או לחילופין להשיב את התמורה. ביום 27/1/17 הזמינו הנתבעים חוות דעת מומחה ממהנדס אזרחי וזו הוכנה ביום 8/2/17. על פי חוות הדעת הדלתות הותקנו בצורה לקויה ולא בהתאם לתקנים כאשר אומדן הנזק הוא 25,050 ₪. בנוסף שילמו הנתבעים 2,925 ₪ למומחה ו – 5,000 ₪ לעורך הדין שהכין עבורם את כתב ההגנה. הנתבעים מבקשים לקזז מכל סכום שייפסק לתובעים את הסכומים הנ"ל וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 10,000 ₪. הנתבעים שומרים על זכותם להגיש תביעה נפרדת בגין הפרת ההסכם על ידי התובעים.

5.בהחלטתי מיום 5/3/17 קבעתי כי מן הראוי לאפשר לתובעים לעיין בכתב ההגנה בטרם יגיבו לבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום. בהתאם הוארך המועד להגשת התגובה עד 30/3/17. משלא הוגשה תגובה עד עצם היום הזה, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

6.לאור טענת הנתבעים לפיה בכוונתם להגיש תביעה נפרדת כנגד התובעים, עיינתי במערכת נט המשפט ונמצאתי למד כי הנתבעים הגישו תביעה כנגד התובעים ביום 2/4/17

בתא"מ 1354-04-17. התביעה טרם נסרקה נכון למועד מתן החלטה זו, אך עצם קיומה תומך בבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום כפי שיפורט להלן.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל מהטעמים שיפורטו להלן.