ת"ק 45557-09-15 בן אריה נ' בן נעים

התובע רכש מהנתבעת רכב שהיה רשום במשרד הרישוי על שמה של אמה המנוחה של הנתבעת (להלן: הרכב). התובע בדק את הרכב ומצא אותו מתאים לצרכיו. הנתבעת הבהירה לתובע בטרם מסירת הרכב לידיו וקבלת התמורה שהרכב רשום על שם אמה המנוחה (להלן: המנוחה) ואין באפשרותה לבצע עבורו העברת בעלות במשרד הרישוי בטרם השלמת ההליכים הנחוצים לקבלת צו ירושה על שם המנוחה.

בין הצדדים נערך מסמך הנושא כותרת "זיכרון דברים" ואשר לפיו התובע אישר את קבלת הרכב לידיו והנתבעת אישרה את קבלת התמורה בגין מכירת הרכב לידיה. בנוסף, נרשמו הדברים הבאים:

"הרכב הועבר לקונה ללא העברת בעלות. הקונה מתחייב שמתאריך 6.4.15 שכל הדוחות ברכב על הקונה. המוכר מתחייב לבצע את העברת הבעלות עד לתאריך 15.4.15".

בפועל, העברת הבעלות לא בוצעה עד היום, זאת מאחר וההליכים המשפטיים לצורך הוצאת צו ירושה בעניינה של המנוחה טרם הסתיימו. התובע המשיך לנסוע על הרכב במהלך כל התקופה שחלפה.

כיום, התובע טוען כי תקופת הרישוי השנתי של הרכב הסתיימה ואין באפשרותו למכור את הרכב לצד ג' עקב כך שהרכב אינו רשום על שמו במשרד הרישוי. לפיכך, התובע טוען שיש לחייב את הנתבעת לקבל בחזרה את הרכב ולשלם לו את מלוא התמורה ששולמה בעבורו.

הנתבעת טענה שהתנהלה בתום לב מלא למול התובע ולא הטעתה אותו במאומה. השיהוי בהליכים המשפטיים לקבלת צו הירושה בעניינה של המנוחה איננו בשליטתה ונעוץ בהתארכות ההליכים המשפטיים, כל זאת לאור העובדה שהרכב היה שייך לאחיה שגם הוא נפטר והרכב נרשם באופן פורמלי על שם אמה. לטענתה, נוצר צורך להוצאת שני צווי ירושה, אחד על שם האח ואחד על שם המנוחה בטרם חלוקת העיזבון של המנוחה בין כל היורשים.