עומר נ' סגמן

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע ע"ס של 6,112 ₪ עקב תאונת דרכים מיום 27/2/16.

הנתבע מכחיש לחלוטין כי פגע בתובע וטוען כי עצר לתת עזרה לתובע.

שני הנהגים העידו בדיון שהתקיים ביום 19/12/16 וסיפרו את גרסתם לאירוע, גרסתם לקרות התאונה שונה זו מזו לחלוטין.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתמונות שהוצגו במהלך הדיון ממכשיר הטלפון של התובע, מצאתי כי דין התביעה להידחות.

התובע מסתמך, מעבר לעדותו עצמה , על הודעת סמס אותה שלח לו הנתבע לאחר התאונה, בה ,לבקשתו של התובע, הבטיח כי ישלח לו את פרטיו. הנתבע הסביר הודעות אלו כהוראה של השוטר שהיה במקום לאחר התאונה ואין בהן משום הודאה בהיותו צד לתאונה ואני מקבלת את הסברו.

לאחר התאונה הגיעו למקום שוטרים ואביו של התובע. התובע טען כי הנתבע הודה בפני השוטרים ואביו כי הוא זה שפגע בתובע. למרות זאת, לא הביא התובע את אביו למתן עדות וגם לא את השוטרים שהיו נוכחים במקום. אי הבאת עדים חשובים אלו למתן עדות, שהיו יכולים לתמוך בטענת התובע כי הנתבע הודה באחריות לתאונה, משמשת לרעתו של התובע. כפי שנקבע פעמים רבות בפסיקות בתי המשפט השונים, הימנעות מהבאת עד שיש בו כדי לסייע לאותו צד , תיראה כאילו הבאת אותו עד הייתה פוגעת בצד שיכול היה להביא את אותו עד.

התובע לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא הובאו העדים למתן עדות. התובע יכול היה לעשות מאמץ ולהשיג את פרטי השוטרים דרך משטרת ישראל ובוודאי ולא הייתה מניעה מבחינתו כי אביו יגיע למתן עדות. התובע ידע כי הנתבע מכחיש את אחריותו לתאונה, כפי שעלה בכתב הגנתו ולמרות זאת לא דאג להבאת העדים שהיו יכולים לסייע בהוכחת תביעתו.

גם מעיון בתמונות שהוצגו בדיון עולה ספק אם רכבו של הנתבע אכן פגע ברכבו של התובע. התובע הציג תמונה של הפגיעה ברכבו וטען כי צמיגו של הנתבע גרם לנזק. מלבד העובדה כי לא ניתן לראות נזק לצמיגו של הנתבע, לא ניתן לראות גם סימני שפשוף של צמיג במקום שפגוע ברכב התובע. לו אכן היה נגרם הנזק על ידי הצמיג, בהכרח היה צריך לראות את צבעו השחור של הצמיג לפחות בחלק מהמקום. בנוסף, מבחינת השפשוף שהציג התובע, ניתן יותר להסיק כי זה נגרם כתוצאה משפשוף בפח אחר ולא בצמיג גומי.

שני הצדדים גם הודו כי לרכבו של הנתבע מדרכות בצדיו, ולכן סביר כי אם היה פוגג רכבו של הנתבע ברכבו של התובע, היו המדרכות, הבולטות בצדי הרכב, אלו שפוגעות הרכבו של התובע.