ת"ק 45542-02-14 אלוף ואח' נ' לביא

לפני תביעה קטנה ע"ס 10,835 ₪ שהתובעות הגישו כנגד הנתבעת.

עולה מכתב התביעה כי התובעות, באמצעות התובעת מס' 1, הזמינו מן הנתבעת צימר ביישוב יבנאל אשר פורסם על ידי הנתבעת באתר מסויים באינטרנט. הזמנת הצימר נעשתה לא לפני שהתובעת מס' 1 התרשמה מתמונותיו של הצימר כפי שאלה פורסמו באתר האמור, ומצאה אותו לשביעות רצונה ומתאים למבוקשה. במהלך שיחה שקיימה התובעת מס' 1 עם אדם שהזדהה בפניה בשם 'לביא' והציג את עצמו כבעל המקום, ווידאה התובעת מס' 1 כי המקום תואם אחד לאחד את התמונות באתר האינטרנט ולא זו אף זו, בכל פעם שהתובעת מס' 1 ביקשה לברר פרטים נוספים אודות המקום, היא הופנה על ידי אותו לביא לאתר האמור.

בהגיע מועד החופשה, הגיעה התובעת מס' 2 כשהיא מלווה בבתה ומקצת נכדיה למקום והיא הזדעזעה למראה המקום. מאחר והזמנת המקום נעשתה על ידי התובעת מס' 1, החליטה התובעת מס' 2 להמתין עד להגעת התובעת מס' 1, שהיא כלתה, ביום שלמחרת. עוד באותו יום קיבל את פני התובעת מס' 2, בעל הבית שהמתין לה בכניסה לצימר ודרש ממנה להסדיר את תשלום עלות השהייה במקום. בתשובה לדרישתו האמורה הודיעה התובעת מס' 2 לנ"ל כי למיטב הבנתה נמסרו על ידי כלתה, התובעת מס' 1, פרטי כרטיס האשראי שלה, לצורך החיוב, אולם זה האחרון הודיע לה כי הפרטים נמסרו ר לצורכי ביטחו בלבד ושב ודרש ביצוע מלא התשלום בגין השהייה בצימר. בנסיבות אלו שילמה התובעת מס' 2 לבעל המקום סך של 2,000 ₪ במזומן ואת יתרת עלות השהייה, בסך 2,000 ₪ נוספים, שילמה באמצעות שיק שהוציאה לצורך כך.

ביום שלמחרת, התובעת מס' 1 הגיעה למקום ובדומה לתובעת מס' 2, היא הזדעזעה למראהו. התובעות ובני משפחותיהן העלו בפני הנתבעת טענותיהן והסתייגויותיהן מן המקום ותנאיו ובמיוחד בעניין אי ההתאמה בינו לבין התמונות שפורסמו אודותיו באתר האינטרנט. הנתבעת נתבקשה להשיב לתובעות את הסכום ששולם על ידי התובעת מס' 2, ברם הנתבעת מיאנה לעשות כן.

בנסיבות אלו, ובשל כניסת השבת (בידיעה כי התובעות שומרות שבת), נאלצו התובעות להישאר במקום כאשר חלק מבני המשפחה נטשו את המקום מוקדם יותר.

בנסיבות אלו, הגישו התובעות את תביעתן ובמסגרתה עתרו לפסיקת פיצויים המשקפים את העלות השהייה במקום, בסך 4,000 ₪, החזר הוצאות הנסיעה, בסך 1,000 ₪, תשלום בגין מזון וכיבוד שהובטחו לתובעות ולא ניתנו להם, בסך 500 ₪, תשלום בגין קנס חניה בסך 250 ₪, החזר הוצאות פיתוח תמונות בסך 85 ₪, ופיצוי בגין בזבוז ימי חופשה, עוגמת נפש והוצאות בסכום כולל של 5,000 ₪.

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה כנגד התביעה ולימים ניתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות לבית המשפט.

בעקבות בקשה שהוגשה מטעמה של הנתבעת התקיים הבוקר דיון בבקשה שבמסגרתו ניתנה, בהסכמת הצדדים, החלטה המורה על ביטול פסק הדין.

לאחר מתן ההחלטה הנ"ל שמעתי את עדויותיהן של בעלות הדין ולאחר שמיעת העדויות ועיון במוצגי הצדדים שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל.