כץ נ' אשוש

יסודה של התביעה תאונת דרכים שאירעה ביום 19.6.17 בפינת הרחובות רזיאל וששת הימים בנתניה.

הצדדים חלוקים בשאלת האחריות.

לגרסת התביעה: "עת ביצע רכב התובע פניית פרסה כחוק, חש חבטה ברכבו. רכב הנתבע אשר הגיח מימינו במהירות תוך התעלמות מוחלטת מתמרור "האט ותן זכות קדימה" המוצב בכיוון נסיעתו, התפרץ לנתיב נסיעת התובע פגע ברכבו וגרם לנזקים המפורטים בדו"ח השמאי."

(ראה סעיף 3 לכתב התביעה).

בכתב ההגנה נטען כי: " ...במועד התאונה, עת נסע ישר בכביש, הגיח התובע עם רכבו תוך ביצוע סיבוב פרסה בחוסר זהירות ובחוסר שימת לב למתרחש בכביש ופגע ברכבו של הנתבע."

(ראה סעיף 4 לכתב ההגנה).

בדיון במעמד הצדדים התברר כי ברכב התובע נהגה אשתו, הגברת רינת כץ, אשר העידה כי נסעה ברחוב רזיאל הגיעה לרמזור בו דלק האור הירוק: "ביצעתי פניית פרסה כחוק ברח' ששת הימים והנתבע הגיע ממול. היה לו תמרור תן זכות קדימה, הוא הגיע במהירות גבוהה, סיימתי את הפרסה באתי להמשיך לנסוע..." (ראה עמ' 1 לפרו').

הנתבע העיד כי יצא מרחוב ששת הימים: " ...היה תמרור משולש תן זכות קדימה המסלול לפני היה ריק, יצאתי מצד ימין ופתאום הגברת מישהו חותך אותי..." (ראה עמ' 2 לפרו').

בתום שמיעת העדויות, עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, לרבות תמונות מזירת האירוע שהוצגו לעיון בית המשפט, מיקום הפגיעה כמשתקף מתמונות הנזק שצורפו לדו"ח השמאי של התובע- שוכנעתי לקבוע כי שני הנהגים הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם בהתקרבם לצומת.

מעדותם של הנהגים עולה בבירור כי: "לא ראיתי אותו לפני המכה". (עדות נהגת התובע); "לא ראיתי אותה לפני המכה". (עדות הנתבע)- עמ' 2 לפרו'.

נהגת התובע ביצעה פניית פרסה בחסות האור הירוק ברמזור, לא הבחינה כלל ברכב הנתבע עובר לתאונה ולא נקטה באמצעי הזהירות הסבירים על מנת להשלים את הפניה מבלי לסטות לנתיב הימני ולחסום דרכו של הנתבע.

הנתבע הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כאשר נכנס לצומת בניגוד לתמרור "האט ותן זכות קדימה" מבלי להבחין ברכב התובע, ובעיקר מבלי לוודא שהצומת פנוי וניתן להשלים את הפניה וההשתלבות בהמשך הנתיב בבטחה.

בנסיבות, מצאתי לקבוע כי שני הנהגים הפרו כאמור את חובת הזהירות , כאשר עיקר האחריות מוטלת על הנתבע ואת האשם התורם מצד נהגת התובע אני מעריכה בגבולות 20%.