ת"ק 45320-02-16 סיטבון ואח' נ' חופש ותעופה בע"מ ואח'

1.לפני בקשה למתן הוראות שהוגשה מטעם התובעים. התובעים טוענים כי יש לנהל את הדיון מולם במתכונת המצומצמת של תביעות קטנות, וכי היה מקום להגביל את הנתבעת בענייננו מלהוציא הודעה לצד שלישי.

2.עוד טוענים התובעים, כי אין לאפשר עירובה של חברה זרה בדיון (שלפי בדיקתם אין לה נציגות בארץ), די בנתבעת שהיא בבחינת "מארגן" הטיסה כהגדרתו בסעיף 4 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביוטל טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב- 2012 (להלן: "החוק") כדי לנהל דיון יעיל וענייני בענייננו.

3.עוד קובלים התובעים, לגבי עצם העובדה שבצד ג' מדובר בחברה זרה, שנציגה הוא עו"ד מה שמערער את מאזן הכוחות בבית המשפט; בית משפט שנועד להתנהל ללא ייצוג של עורכי דין.

4.ובכן, אפנה כבר בפתח הדברים לכך, שלמול האינטרס עליו מצביעים התובעים בבקשתם - לנהל דיון יעיל ופשוט [שלכאורה מגולם באופיו ובתנאיו של בית משפט לתביעות קטנות], קיים האינטרס של גילוי האמת, שנועד לוודא - אבטחת "יומם" של כל הצדדים בבית המשפט. לצורך הדיון בבקשה זו, מעל לכל, חיונית ההבנה, כי בענייננו על פי הדין יש לאזן בין המגמה הברורה בחקיקה הצרכנית – להרתיע את ספקי השירות הגדולים משרירות בהפעלת השירותים שהם נותנים ומאי-עמידה בלוחות זמנים מול לקוחותיהם, לבין ההתייחסות החיונית – שמגולמת בחריגים לאותם חוקים - לקשיים האובייקטיביים של אותם ספקים, שמגולמים בתקלות העלולות להתרחש (לעיתים, ללא שליטת הגורמים המפעילים את השירות) בעת מתן שירותים למיליוני אנשים - התלויים בגורמים רבים, כמו שירותי הטסה. יש לזכור, שבד בבד לקיומה של תכלית לחקיקה - לפצות ולהרתיע, החוק קובע מבחנים וגבולות, שבעצם – על פי החלטה חברתית שבחקיקה - נועדו בעצם למנוע פיצויי יתר, מקום שבסופו של יום עלול לפגוע בציבור, שחוקי השוק יחזירו ויטילו עליו את הנטל של תשלום אותו פיצוי לא מידתי.

5.ועל כן, בענייננו, הסוגיה העובדתית המרכזית הנבחנת, היא טיבה של התקלה הטכנית שארעה למטוס שלא המריא, ומה נעשה לפני ואחרי קרות התקלה - על מנת למנוע אותה או להתגבר עליה, בהתאמה. מה הצפיות שהחלק בו ארעה התקלה – להתקלקל במועד בו התקלקל; האם זהו שבר מכני סמוי, וכו'.

6.והשאלה המשפטית המרכזית בענייננו, הרלוונטית הן לנתבעת והן לצד השלישי, היא בנסיבות עומדת לנתבעת או לצד השלישי הוראת הפטור שב-ס' 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, הקובעת פטור כאשר - "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות". וכן – הוראת חוק תובלה אווירית, התש"ם-1981, המפנות להוראת ס' 20(1) לאמנת ורשה ו-ס' 19 לאמנת מונטריאול שפורשו בע"א (המחוזי בתל אביב) 26921-07-10 קרבר נ. נתיבי אוויר אוסטריים Ausatrian Airlines - פורשו, טרם כניסתו של חוק שירותי תעופה לתוקף –כך:

"נטל השכנוע להוכחת הגנות סעיף 20(1) להראות כי מדובר באירוע בלתי נמנע והוא זה שצריך להוכיח כי לא ניתן הייה למנוע את הופעת הסדק וכי גם לא ניתן היה לגלותו מבעוד מועד. הוכחת אופן תחזוקת כלי הטיס שגרם לאיחור בתובלה והמסקנות המתבקשות מדרך תחזוקה זו לעניין הסדק שארע, היתה מוטלת כל כולה על המוביל האווירי. כפי שציינתי, לא הוכיח המוביל האווירי בענייננו דבר. הדיווח שצורף לכתב ההגנה אינו קביל ללא תצהיר או עדות של איש מקצוע בכיר, שיסביר לא רק את המסמך אלא דרך תחזוקת כלי הטיס, היות תחזוקה זו עומדת ברף המקצועי שנקבע על ידי יצרן המטוס, והנמקה מדוע, חרף התחזוקה שבוצעה בפועל ודרכי הביקורת שננקטו, ארע הסדק במועד הנדון.".

7.מסיבה זו, בניגוד לתפיסת התובעים, לא ניתן ולא ראוי - להוציא בענייננו מהמשוואה את חברת התעופה הזרה; גם אם איפיוניה "אינם נוחים" להתנהלות בבית המשפט לתביעות קטנות. אכן, קיים קושי בכך שייצוגה של הצד השלישי בארץ מצומצם לעו"ד רמי שפאן (כך - על פי הנטען), אך יש להניח שמרבית צרכיה בארץ הם נושאים שממילא אדם בעל הכשרה של עו"ד - אמור לעסוק בהם (ולאו דווקא בבית משפט לתביעות קטנות).

8.אם כן, דומה כי בתיק זה יהיה עלינו לדבר תחילה על מתווה ההוכחה, בטרם ניגש להוכחה עצמה.

9.אני מורה לעו"ד שפאן להשיב לבית המשפט על מספר שאלות – בתוך 14 יום ממועד קבלת החלטה זו: