ת"ק 45278-11-14 גרינהויז-לנדוי נ' טיולי גבלים בע"מ

לפניי תביעה על סך של 18,776 ש"ח שעילתה נזק שנגרם לרכבו של התובע בתאונת דרכים.

התביעה, ההגנה, הטענות

1.בכתב התביעה טען התובע, עורך דין במקצועו, כי ביום 6.7.2014 פגע אוטובוס היסעים שבבעלות הנתבעת בחלקו האחורי-ימני של רכבו הפרטי מסוג ג'יפ וולבו. הפגיעה התרחשה בנתיב הימני של ככר יוסף נבו בהרצליה, סמוך לקניון שבעת הכוכבים, לפני הכניסה לכביש המוביל לירידה לנתיבי איילון, לאחר שהתובע השתלב בנתיב זה כשעבר מהנתיב השמאלי שבכיכר. התאונה ארעה כשרכב התובע והאוטובוס היו במהירות נסיעה מינימלית, מאחר שהכיכר הייתה פקוקה אותה שעה, וההתקדמות נעשתה עקב בצד אגודל. מיד לאחר הפגיעה עצר התובע את רכבו במקום התאונה, יצא ממנו, ניגש לנהג האוטובוס הפוגע, טען כלפיו לנהיגה רשלנית, וביקשו להזיז את רכבו לצד הדרך לשם החלפת פרטים וכדי שלא לעכב את התנועה העמוסה בכיכר. לאחר מכן חזר התובע לרכבו, הזיזו לצד הדרך, שם עצר ויצא ממנו במטרה להחליף פרטים. ברם נהג האוטובוס חידש לפתע את נסיעתו וברח מן המקום, תוך שהוא עובר בין נתיבים, "חותך" לנתיב המרוחק ואחר כך חוזר לנתיב היורד לנתיבי איילון דרום, בניסיון להימלט מהתובע. בעקבות זאת נאלץ האחרון לשוב לרכבו ולדלוק אחרי הרכב הפוגע עד לשלב שבו התקרב אליו מספיק כדי שיוכל לסמן לו לעצור, אך ללא הצלחה: הנהג התעלם מכך והמשיך בנסיעתו. בסמוך לאחר מכן יצר התובע קשר טלפוני עם קצין הבטיחות של הנתבעת, מר אהרן גבלן, באמצעות מספר הטלפון שהופיע על גב האוטובוס, והאחרון הודיעו כי נהג בשם ציון היה מעורב בתאונה, אך סירב למסור את פרטיו מהטעם שאינו יודע עם מי הוא משוחח. עוד הודיע קצין הבטיחות כי כל פניה של התובע לנתבעת תיעשה בכתב בלבד אגב פירוט מקדים של פרטיו. התובע טוען שקצין הבטיחות מסר לו שאינו רואה בעיה עם כך שהנהג ברח מהמקום וסירב למסור פרטים, כיוון שהתאונה הייתה באשמת התובע, וכי הדבר בוודאי יראה בסרט הצילום של מצלמה המותקנת על לוח המחוונים של האוטובוס. בהמשך לשיחה נשלחה לקצין הבטיחות דרישה בכתב לקבל את פרטי הנהג, אך היא לא נענתה. ביום 7.7.2014 הגיש התובע תלונה במשטרת ישראל ביחס לתאונת הפגע וברח ללא הותרת פרטים. נכון למועד הגשת כתב התביעה תוצאות התלונה טרם נמסרו לתובע. נוסף על כך ביום 31.7.2014 פנה התובע למר יוסף נזרי, מנהל אגף היסעים ומוניות במשרד התחבורה, תיאר את השתלשלות האירועים וביקש כי משרד התחבורה יבדוק את המקרה מטעמו. ביום 3.9.2014 השיב מר נזרי לתובע כי אף שהוא מנוע מלהתייחס לתוכן התלונה כל עוד היא בבירור המשטרה, הוא רואה להעיר לנתבעת על התנהגותה. התובע פנה למוסך וקיבל הצעת מחיר לאומדן נזקיו, בסך של 3,776 ש"ח (כולל מע"מ).

ביום 1.9.2014 השיבה הנתבעת לתלונת התובע וטענה כי בידיה צילומים המוכיחים שהתאונה כלל לא ארעה; שהתובע הוא זה שנהג בצורה מסוכנת ושאילץ את הנהג לבצע בלימת חירום, ונהגים נוספים לסטות מנתיבם, תוך כדי גידוף הנהג. הנתבעת התרתה בתובע שאם לא יחזור בו מתלונתו ויתנצל בכתב, היא תשקול נקיטת הליכים נגדו. ביום 7.9.2014 השיב התובע למכתב הנתבעת, דחה את טענותיה ודבק בגרסתו. התובע הודיע שאין בכוונתו להירתע מאיומיה בנקיטת הליכים נגדו, וחזר על דרישתו לקבלת צילומי האירוע שנציג הנתבעת, לטענתה, אישר את דבר קיומם בפניו.

התובע טוען כי מדובר בעניין חמור ביותר, הן בהיבט של בריחת הנהג מן המקום הן בהיבט של התנהלות קצין הבטיחות של הנתבעת ויתר הגורמים המעורבים בתאונה מטעמה, בשים לב לכך שמדובר בחברת היסעים העובדות עם מוסדות ציבור וגורמים רבים; בעלת רישיון היסעים, שקצין הבטיחות שלה הוא בעל אישור של משרד התחבורה לתפקיד אחראי זה.

התובע עותר לפיצוי בגין הנזק הישיר בסך של 3,776 ש"ח; לתשלום בגין הטיפול המשפטי באירוע בסך של 10,000 ש"ח; ולפיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 5,000 ש"ח.

2.הנתבעת טוענת כי רכבה לא פגע ברכב התובע. נטען כי התובע סטה מהנתיב השמאלי לנתיב הימני כשהוא "חותך" את רכב הנתבעת ומקפח את זכותו להשתמש בדרך שימוש מלא, ורק הודות לערנותו מקצוענותו של נהג הנתבעת נמנעה התאונה. הנתבעת טוענת כי מי מטעמה לא הודה באירוע, ואכן התובע התבקש, אם הוא מבקש להלין על עובד מעובדי הנתבעת, להגיש תלונתו בכתב. הנתבעת מוסיפה כי התובע סירב לאפשר לה לבדוק את הרכב חרף דרישתה; כי ברשותה סרטון המציג את האירוע ומוכיח את טענותיה; כי התובע לא הוכיח את נזקו; כי פנייתו למשרד התחבורה מעידה על התנהלות חסרת תום לב ואינה אלא ניסיון להלך עליה אימים; כי מדובר בתביעה מנופחת ומופרזת.

3.במהלך הדיון חזרו הצדדים על גרסאותיהם, הדגימו את האירוע באמצעות דגמי מכוניות ונהג הנתבעת הקרין סרטון מזמן אמת כפי שצולם במצלמה המותקנת על לוח המחוונים של האוטובוס. נהג האוטובוס, מר ציון וזאנה, העיד כדלקמן: "הייתי בפקק של הבוקר עם קבוצה של תלמידים. נסעתי לכיוון הככר ברחוב יוסף נבו, הייתי כל הזמן בנתיב הימני. נכנסתי לככר. במשך הדרך ראיתיו במראה שהוא כל הזמן ניסה להיכנס לצד הימני. עברתי את הככר, כשהוא הגיע אליי, היה לפניי טנדר או משהו כזה, אני מדגים – הוא בא וניסה להידחף. רואים שעצרתי כדי לאפשר לו להיכנס. עצרתי את האוטובוס, רואים שהייתי בעצירה. הוא כנראה ניסה להיכנס. לא הרגשתי שום מכה ושום כלום. הייתי במצב עמידה, כשהוא נכנס לא הרגשתי כלום. יצאנו, הוא קרא לי 'אידיוט' הייתי בטוח שלא קרה כלום, המשכתי בנסיעה". קצין הבטיחות של הנתבעת העיד אף הוא. לדבריו, נהג האוטובוס מסר לו שהתובע טוען שפגע בו. הוא בדק את האוטובוס לאחר התאונה ולא מצא כל סימן לפגיעה.

דיון והכרעה

4.לפנינו מקרה יוצא דופן יחסית, שכן אף שניתן לצפות בהשתלשלות העניינים כפי שתועדה בסרטון בזמן אמת, לא השכילו הצדדים ליישב את המחלוקת ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט, וחבל שכך. בנסיבות אלו לא נותר אלא להכריע בה.