ת"ק 45252-09-16

מונחת בפני בקשת התובע למחיקת כתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעות מחמת הגשתו באיחור ובשל העובדה כי נערך על ידי עורך דין.

הנתבעת מתנגדת לבקשה בטענה כי סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 אינו אוסר על התייעצות וקבלת סיוע מעורכי דין בעת כתיבת כתב טענות המוגש לבית המשפט לתביעות קטנות.

עיינתי בפסק הדין אליו מפנות הנתבעות בת.ק. (הרצליה) 1891-12-14 רונן שבתאי נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ (16.3.2015), התומך בעמדתן כי סעיף 63 אינו אוסר על בעל דין לקבל סיוע בעריכת כתבי טענות. מסקנתו של השופט אילן סלע בפסק דין זה ונימוקיו מקובלים עלי.

אף אני בדעה כי קביעת איסור על סיוע בהכנת כתבי טענות מעוררת קושי מעשי באכיפתו שעה שלא ניתן לקבוע על סמך עיון בכתב טענות האם נערך על ידי עורך דין (או מתמחה). וממה נפשך: האם קבלת ייעוץ משפטי בטרם עריכת כתבי טענות, שאינו בא לידי ביטוי בניסוח כתב הטענות עצמו – מותר, או שמא כל התייעצות עם עורך דין שקדמה להכנת כתב הטענות הינה אסורה.

ולא בכדי הומשג נוהג נפוץ זה של היעזרות מתדיינים בהכנת כתבי הטענות בעורכי דין ומתמחים תחת השם "ייצוג נסתר" (ראו: ת.ק. (ירושלים) 2860/07 כהן ליאור נ' אבינועם גפן (29.8.2007) השופטת תמר בר-אשר צבן). מתוקף היותו "נסתר מהעין" עלולה הרחבת איסור הייצוג והחלתו על עריכת כתבי טענות ליצור פתח לצדדים מתוחכמים לעקיפת האיסור כך שדווקא תוצאה זו עלולה להביא לחוסר שוויון בין המתדיינים, ככל שנוגע לאותם צדדים שיסברו כי הצד שכנגד לא נעזר בעורך דין בהכנת כתבי טענות וימנעו מהיערכות מתאימה מצדם.

לא נעלם מעיני הקושי שמעוררת ההחרגה של עריכת כתבי הטענות מגדר איסור הייצוג שבסעיף 63 לחוק בתי המשפט, בנסיבות בהן שלילת הייצוג הפיזי עשויה להעמיד את המתדיין שאינו מיוצג במצב בו הוא נדרש להציג עמדה המשפטית שהובאה בכתב הטענות מטעמו מבלי שהוא מסוגל להתמודד עם הטענה עליה הוא חתם. ואולם, אני סבור כי קושי זה נסוג אל מול החשש שמא נמצא חוטאים למטרת החוק ביצירת יחס בלתי שוויוני בין המתדיינים.

בנוסף לכל האמור לעיל יש לזכור כי מחיקת כתב הגנה הינה סעד דרסטי ביותר ובית המשפט יעשה בו שימוש במקרים נדירים וקיצוניים. אינני סבור שזה המקרה בו יש לעשות שימוש בסנקציה שכזו.

לאור האמור לא מצאתי מקום למחוק את כתב ההגנה שהגישו הנתבעות הגם שנערך על ידי מתמחה.

אשר לטענת התובע כי כתב ההגנה הוגש באיחור של יום ולכן דינו להידחות. כפי שעולה מהחלטת הרשם אורן כרמלי מיום 31.10.16 המועד להגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעת 1 הוארך עד ליום 14.11.16 וזאת בהתאמה לארכה שניתנה לנתבעת 2 להגשת כתב ההגנה מטעמה בהחלטה מיום 25.10.16. מעיון בתיק בית המשפט נמצא כי בתאריך זה הוגש כתב ההגנה מטעם שתי הנתבעות. משלא נקבע אחרת אני סבור כי ההחלטות מיום 31.10.16 ומיום 25.10.16 התירו לנתבעות את הגשת כתב ההגנה מטעמן עד לתאריך 14.11.16 באופן הכולל את האפשרות להגיש את כתב הטענות במהלך אותו היום.

אך גם אם אקבל את עמדת התובע כי מדובר באיחור של יום הרי שמדובר באיחור קל שאינו מעיד על זלזול או הזנחה. הוא לא פגע בתובע או הסיט את ההליך ממסלולו, כשמנגד ברורה הפגיעה שתיגרם לנתבעות אם יימנע מהם יומן בבית המשפט ולא תורשנה להשמיע הגנתן.