ת"ק 45245-07-15 לוי ואח' נ' ברוורמן ואח'

בהמשך להחלטתי מיום 13.5.16 ומשההליך הפלילי שנפתח בבית המשפט לתעבורה בחדרה בעניינו של תובע 1 הסתיים ביום 18.5.16 בהרשעתו על פי הודאתו בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו לאחר שתוקן במסגרת הסדר טיעון (ר' ת"ד 3993-08-15) , הנני מחליטה לקבל את התביעה העיקרית באופן חלקי ומוגבל מחד ואת התביעה שכנגד ברובה מאידך , ואלה הם נימוקי:

במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל בעניינו בת"ד 3993-08-15 הודה תובע 1 כי הוא נהג בחוסר זהירות בכך שלא הבחין כלל ברכב בו נהג נתבע 1, החל בפניה שמאלה מבלי לוודא שהדרך פנויה, חסם את דרכו של נתבע 1 וגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב.

בטיעוניו לעונש ציין ב"כ התובע 1 כי אחד מן השיקולים להסדר הטיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום שהוגש כנגד הלה, האשם התורם של נתבע 1 כפי שעלה מן הראיות.

ואכן, אף אנוכי סברתי בעת שמיעת עדויות התובע 1 ונתבע 2 בדיון שהתקיים בפני בתיק זה, כי תובע 1 הינו האחראי העיקרי לתאונה שנגרמה וכי לו היה נתבע 1 נוסע בכביש במהירות נמוכה יותר מזו שבה הוא נסע ו/או מאט את מהירות נסיעתו כשהבחין בתובע לראשונה, כי אז יתכן שהוא היה מספיק לבלום את רכבו במועד או לפחות לצמצם את נזקי ההתנגשות בין שני כלי הרכב. בהקשר זה אזכיר כי על פי ההלכה הפסוקה, חובת הזהירות הכללית המוטלת על נהגים בכביש מחייבת אותם לצפות גם את האפשרות לרשלנותם של המשתמשים האחרים בדרך.

משכך, הנני מחליטה להעמיד את מידת אחריותו של תובע 1 לגרימת התאונה על 75% ואילו נתבע 1 יישא ב- 25% הנותרים.

התוצאה היא אם כן כדלקמן:

• הנתבעים ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 6,698 ₪ המהווה 25% מסך נזקיהם המוכחים (26,291 ₪  הנזק לרכב + 500 ₪ שכ"ט השמאי).

• התובעים שהם גם הנתבעים שכנגד ישלמו לנתבעת 3 שהיא התובעת שכנגד, סך של 25,350 ₪ המהווה 75% מסך נזקיה המוכחים במגבלת הסכום המרבי שניתן לתבוע במסגרת תביעה קטנה, העומד על 33,800 ש"ח (28,761 ₪ הנזק לרכב (ללא מע"מ שכן מדובר ברכב חברה המשמש לעבודה) + 250 ₪ בגין גרירה + 7,185 ₪ בגין ירידת ערך).

   

  הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.  

   

  בנסיבות המקרה הנני נמנעת מהטלת הוצאות על מי מהצדדים.