נעמת נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

לפני תביעה על סך 2,675 ₪.

התובע טוען כי באוגוסט 2017 נסע לחו"ל ורכש ביטוח נסיעות משודרג מהנתבעת.

ביום האחרון לטיול נפל התובע, נחבל ונשברו משקפיו ושעונו. הנתבעת דחתה דרישתו לפיצוי בגין נזקי רכוש אלו.

התובע הציג הצעות מחיר לתיקון המשקפיים (1,650 ₪) והשעון (500 ₪), ובנוסף דורש כי הנתבעת תפצה אותו בגין אגרת בית המשפט, בזבוז זמן ועגמת נפש.

הנתבעת טוענת, מנגד, כי בהתאם לתנאי הפוליסה ולחריגיה אין כיסוי ביטוחי למשקפיים ולשעון.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בתנאי הפוליסה אכן מצוין כי המשקפיים והשעון לא מכוסים מפני נזקים (יש כיסוי בפוליסה למקרה של גניבה או אבדן, בתנאים מסוימים). עם זאת, הצדדים חלוקים באשר למידע שנמסר לתובע מבעוד מועד.

התובע אישר בדיון כי לא קרא את הפוליסה. לעמדתו, משנשלח אליו מפרט הפוליסה, אותו קרא, וכאשר לא צוינה במסמך זה ההחרגה לא צריך היה לדעת כי הנזקים לרכוש מוחרגים מהכיסוי הביטוחי שרכש. לעמדתו, דרישת הנתבעת כי יפנה לקובץ הפוליסה שבאתר הנתבעת אינה סבירה ("זו חוצפה. זה לא מקובל" – עמ' 1 לפרוטוקול, שורה 31 – עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 1). לדבריו, לא העלה בדעתו כי המסמך שקיבל הוא לא הפוליסה (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 23, וכן: "כשאני מקבל פוליסה ואני רואה שכתוב מספר פוליסה ואחר כך כתוב מפרט פוליסה, אני מבין שזה מה שאני צריך לקבל וזה מה שקיבלתי" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 1 – 2).

בחקירתו בדיון אישר התובע פעם נוספת כי לא קרא את הפוליסה והוסיף: "אם למשל הייתי קורא באתר שלכם, בגלל זה לא הייתי נוסע?" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 11).