ת"ק 45117-06-14 כהן ואח' נ' טורג'מן ואח'

בתאריך 21.4.14, ברח' הדקל שבעתלית, ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעת 1, הנהוג על ידי התובעת 2 (להלן: "התובעת") ובין רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 2.

לאחר שנשמעו העדויות והובאו בפני ביהמ"ש מלוא הנתונים, הנני קובעת כי נתתי אמון בדברי עדותן של התובעת והעדה מטעמה, הגב' גואטה, והנני מקבלת את גירסת התובעת על אופן קרות התאונה ודוחה את גירסת הנתבע על אשר ארע.

הנני קובעת כי לאחר שהתובעת ראתה שהנתבע סטה עם רכבו שמאלה כיוון נסיעתו ובניסיון למנוע תאונה, עצרה את רכבה בצד ימין הדרך כיוון נסיעתה וצפרה, אך הנתבע המשיך בכל זאת בסטייתו שמאלה ופגע עם הדופן הקדמי שלו בפינה הקדמית שמאלית של רכב התובעת.

הנני דוחה את טענות הנתבע, כאילו שהתובעת היא שסטתה לעברו ולקביעתי – לא העיד אמת בביהמ"ש.

זאת ועוד, העובדה שלאחר התאונה נעצר רכב הנתבע בצד שמאל הדרך כיוון נסיעתו וכן העובדה כי בצד ימין כיוון נסיעתו של הנתבע חנו כלי רכב ואילו בכיוון נסיעת התובעת לא היתה כל חניה של כלי רכב, כמופיע בתצלומים תק/1 שצולמו מיד לאחר התאונה – יש בהן כדי לתמוך בגירסת התובעת בדבר אופן קרות התאונה.

הנתבע, בניסיונו לתרץ מדוע זה לא תבע את התובעת, אם אכן היא האחראית לתאונה, כטענתו, הסביר כי למעשה לא נגרמו לו כלל נזקים ברכבו.

ברם, מהתצלומים שהוגשו לביהמ"ש וסומנו נק/1, עולה כי הנזקים שנגרמו לרכב הנתבע בתאונה היו משמעותיים ממש, כך שאם אכן סבר הנתבע כי אינו אחראי לתאונה, היה פועל לקבלת פיצוי בגין נזקיו, דבר שלא נעשה על ידו.

במהלך שמיעת הראיות, העלה נציג הנתבעת 2, לראשונה, טענה כאילו רכב התובעת לא היה מבוטח כלל, לא בביטוח צד ג' ולא בביטוח חובה וטען כי יש לעובדה זו משמעות.

התובעת מצאה במהלך הדיון אישור שנמצא ברשותה על כך שרכבה היה מבוטח בביטוח צד ג' והמציאה לביהמ"ש לאחר סיום הדיון אישור של חב' הביטוח מטעמה על כך שרכבה היה מבוטח גם בביטוח חובה, לרבות ביטוח צד ג'.