ת"ק 45070-04-15 כהן ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

רקע וטענות הצדדים

בפניי מונחת תביעתם של מר מרדכי כהן וגב' אושרת כהן (להלן: "התובעים") אשר הגישו תביעתם נגד מבטחם, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת"). המדובר בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בעקבות אירוע ביטוחי עת נפרץ ביתם של התובעים אשר היה מבוטח באותה עת אצל הנתבעת.

ביתם של התובעים נפרץ ביום 29.8.2014 וממרתף ביתם נגנבו אופניים ששווין עומד על סך של 24,500 ₪. התובעים הגישו תלונה למשטרה והודיעו על האירוע לנתבעת.

טענת התובעים היא כי משהודיעו לנתבעת אודות האירוע הביטוחי וזו הודיעה כי תשלח שמאי מטעמה, השמאי לא הגיע בזמן שנקבע עימו ודחה את ביקורו בבית התובעים מספר פעמים.

לאחר ביקור השמאי הודיעה הנתבעת לתובעים כי היא דוחה את התביעה. הנתבעת טענה כי נגרם לה נזק ראייתי בשל השיהוי בטיפול באירוע הבטוחי וכי לא נתגלו סימני פריצה בבית.

התובעים השיבו כי לא ניתן לטעון שיהוי והיעדר סימני פריצה לבית שכן עד שהגיע השמאי לביתם של התובעים הוחלף בינתיים מנעול הבית אשר נפרץ וכי לא יעלה על הדעת שהתובעים יישארו עם דלת ביתם פרוצה עד אשר יגיע השמאי לבדוק את סימני הפריצה. לדידם, אם הנתבעת טוענת לשיהוי הרי שהשיהוי נובע ממחדלה שלה או מי מטעמה לבדוק את סימני הפריצה ואת הנזק מבעוד מועד.

הנתבעת טענה כי התובעים דיווחו לנתבעת על הפריצה לביתם רק ביום 28.9.2014, בחלוף למעלה מחודש מאירוע הפריצה, זאת בניגוד לתנאי הפוליסה אשר מחייבת על הודעה מיידית לנתבעת (יצויין שלא צורפה פוליסה "הבית שלי").

עוד טענה הנתבעת כי מיד לאחר הדיווח כאמור מונה שמאי על ידה ואילו התובעים היו אלו שביקשו לדחות את הגעתו של השמאי וזאת מסיבות אישיות שלהם. לבסוף השמאי הגיע לבית התובעים רק ביום 19.10.2014.

מדו"ח השמאי עולה כי לא נמצאו כל סימני פריצה ולא הוצג בפניו המנעול הישן שלטענת התובעים נפרץ והוחלף במנעול חדש, ובכלל, לא הוצגו כל ראיות המעידות על פריצה כנטען.

לאור כל האמור לעיל, טענה הנתבעת כי נגרם לה נזק ראייתי בבדיקת חבותה וכי התובעים הכשילו את הנתבעת לבחון את האפשרות באשר לאמיתות האירוע הביטוחי ולדידם, בשל כך יש לדחות את התביעה נגדם.

בדיון שהתקיים ביום 1.9.2015 העיד התובע 1 כי הודיע על אירוע הפריצה ביום 2.9.2015 ולא כפי שטענה התובעת. התובע הפנה בעניין זה לנספח א' לכתב התביעה.

הנתבעת טענה כי באם יקבע בית-המשפט שעליה לשלם תגמולים בגין אירוע ביטוחי זה, יש להעמיד את גובה התגמולים על פי הסכומים שקבע השמאי בדו"ח. הסכומים כאמור הם 20,000 ₪ כינון ו- 15,000 ₪ שיפוי (ראה דו"ח השמאי צורף לכתב התביעה כנספח ד').

דיון והכרעה

מששמעתי את טענות הצדדים ועדותו של התובע ולאחר שעיינתי בחומר הראיות שבפניי, אני קובע כי יש לקבל את התביעה במלואה ומהנימוקים שיפורטו להלן.

הנתבעת טענה כי האירוע דווח לה בחלוף למעלה מחודש מאירוע הפריצה, אך מעיון בחומר שצורף לתביעה עולה כי התובעים דיווחו כמספר ימים בסמוך לאירוע הפריצה.

לא נותר אלא לקבוע כי התובעים עמדו בתנאי הפוליסה והודיעו מיד לאחר קרות הפריצה לחברת הביטוח. לכן, הנתבעת חבה כלפי התובעים בתמלוגי הביטוח.

הנתבעת טענה כי השמאי לא הגיע במועד שנקבע וזאת לבקשת התובעים. בנוסף השמאי קבע כי ערך האופניים הינו 20,000 בכינון וכי הצעת המחיר שאליה הפנה התובע בסך של כ- 24,500 ₪ אינה עולה בקנה אחד עם הערכותיו שלו. עדות התובע על כי השמאי הוא זה שדחה את ביקוריו היתה אמינה בעיני וגם סבירה (שכן ניסיון החיים מלמד שבדרך כלל הלקוחות הם אלו שרוצים כבר לסיים את העניין ובעלי המקצוע דוחים את ביקורם ולא להיפך). יתירה מזה, כנגד עדות התובע בעניין לא הגיע השמאי לעדות נגדית.