בוברמן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפני תביעה לפיצוי בגין נזק בסך של 33,500 ש"ח שנגרם לרכבו של התובע עקב תאונת דרכים.

האירוע

1.ביום 14.3.2016 בשעה 10:45 לערך נסעו התובע ברכבו (רכב מסוג פולקסווגן שמספרו 49-313-34) והנתבע מס' 3 באוטובוס של הנתבעת מס' 2 (המבוטח על ידי הנתבעת מס' 1) בכביש מס' 1 לכיוון ירושלים.

2.באזור מחלף הראל ארעה תאונה בין שני הרכבים, תוך שנסיבות התאונה מצויות במחלוקת בין הצדדים. כתוצאה מהתאונה, נגרמו נזקים לרכבו של התובע באופן בו ניזוקו המגן האחורי החיצוני, הכנף האחורית הימנית והדלת האחורית הימנית.

טענות הצדדים

3.גרסתו של התובע, נפרסה בכתב התביעה ובעדותו בדיון. בהתאם לגרסתו, בעת האירוע הוא נהג בנתיב השמאלי ונהג האוטובוס נסע בנתיב האמצעי, לימינו. מסיבה לא ברורה האוטובוס סטה שמאלה אל הנתיב בו הוא נסע, פגע ברכבו בדופן הימני וגרם לנזקים לכל אורך הצד הימני של הרכב. כפי שהעיד התובע, האוטובוס לא עצר לאחר הפגיעה והוא נאלץ לרדוף אחריו ברכבו לאורך מספר קילומטרים, עד שהשיגו. לדבריו, הנהג הנוסע (הנתבע מס' 3) סירב למסור לו את פרטיו. כשהוא פנה לחברת הביטוח של הנתבעת 2 נאמר לו, כי נהג האוטובוס אינו לוקח אחריות לאירוע והוא נאלץ להגיש תביעה זו.

באשר לנזקים, צירף התובע חוות דעת שמאית הקובעת כי נגרם לרכב נזק ישיר ונזק בגין ירידת ערך המסתכמים לסך של 33,112 ₪. יחד עם שכר טרחתו של השמאי, העומד על סך של 940 ש"ח, עומדים נזקיו הנטענים של התובע על סך של 34,052 ש"ח. התובע העמיד את נזקיו על גובה של 33,500 ₪ על מנת לבוא בגדרי בית משפט זה.

4.גרסת הנתבעים הועלתה בכתב ההגנה שהוגש מטעמם. לגרסתם, האחריות לאירוע מוטלת על התובע, אשר עקף את האוטובוס משמאל ופגע בדופן השמאלי של האוטובוס בחלקו האחורי. לטענת הנתבעים, גם עיון בחוות דעת השמאי שצורפה מטעמו של התובע ומיקום הנזקים ברכב התובע, מחזקים את גרסתם לקרות התאונה ולכך שהתובע הוא האשם הבלעדי בקרות התאונה נשוא התובענה.

דיון והכרעה

6.בדיון שהתקיים בפני כיום, הדגים התובע את קרות האירוע וחזר על גרסתו, אשר לא נסתרה. מנגד, הנתבעות לא העמידו כל גרסה נגדית, שכן נהג האוטובוס- הנתבע מס' 3, לא התייצב לדיון. נציג הנתבעת מס' 1, מסר בעת הדיון כי נעשו ניסיונות ליצור קשר עם הנתבע מס' 3 על מנת לזמנו כעד, הן מצד הנתבעת מס' 1 והן מצד הנתבעת מס' 2, אולם אלו לא צלחו. עוד טען נציג הנתבעת מס' 1 בדיון כי "בגלל שמדובר בתביעה שמעל לסכום של תביעה קטנה, אבקש שהנהג הנתבע 3 יוכל להגיע, כי לא מדובר בסכום נמוך" (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 3- 4).

7.יצוין, כי מעבר לניסיונות נטענים אלו של הנתבעות מס' 1 ו-2 לזמן את הנתבע מס' 3 כעד, הנתבעות מס' 1 ו-2 לא פנו בבקשה מתאימה לשם זימונו. כפי שנפסק לא אחת, שומה על חברות הביטוח – שהן "שחקן חוזר" בבית משפט זה המיוצגות בידי נציגים מיומנים ועל כן מוחזקות כיודעות את הכללים הנוהגים בו – להיות ערוכות לבירור ראייתי מלא, לרבות זימון של כל העדים הרלוונטיים שאין להן שליטה עליהם (ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 40088-06-14 לבטר נ' מנורה מבטחים בע"מ [פורסם בנבו] (11.1.2015)). כן נפסק, כי ככלל אין מקום לאפשר "מקצה שיפורים" לחברת ביטוח שלא עשתה את המינימום הנדרש כדי להבטיח את בירור טענותיה, ובכלל זה את התייצבותו של העד החיוני ביותר מטעמה (ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 30775-09-14 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' צרפתי [פורסם בנבו] (10.5.2015)).