חזוב נ' בנק הפועלים בע"מ

התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה על סך 22,500 ש"ח.

הנתבעת הינה תאגיד בנקאי.

לטענת התובע שהינו לקוח של הנתבעת, שיגרה לו הנתבעת בתקופה שבין 2.2.14 – 23.11.16 41 הודעות פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני מבלי לקבל הסכמתו בכתב, כל זאת בניגוד לסעיף 30א. לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק הספאם").

לטענת התובע  מעולם לא נתן הסכמתו לשליחת הודעות פרסומת, ואף לא נמסר לו כי פרטיו האישיים שנמסרו לבנק ישמשו לצורך הפצת דברי פרסום.

בנוסף, מציין התובע כי ב- 5.7.16 ביקש במפורש באמצעות דואר-אלקטרוני להפסיק ולקבל הודעות פרסומת ולא נענה. לדבריו המשיכה הנתבעת בשליחת הפרסומות ומאז נשלחו אליו 4 דברי פרסומת.

לטענת הנתבעת שליחת התוכן השיווקי מקורה בהסכמת התובע לקבלת תוכן זה בשנת 2012, עת סימן V על קבלת תוכן שיווקי במהלך עדכון פרטיו ומעבר לשימוש באתר האינטרנט והאפשרויות אותן הוא מציע.

באשר לדרישת התובע להפסיק את שליחת התוכן השיווקי, ציינה הנתבעת כי הסירה את שמו של התובע מספר ימים לאחר שהתקבל המכתב הרשום ששלח ב-6.11.16 , מאחר והתובע לא ענה לפניותיהם הטלפוניות. באשר לפניותיו באמצעות הדואר האלקטרוני, ציינה הנתבעת כי התובע בחר לפעול בהתאם להנחיות ישנות, שחודשו בשנת 2014, והגיב בהתאם לדואר שיווקי שנשלח בתאריך זה, ולא לדואר השיווקי האחרון שנשלח, בו נכתב הנוהל המדויק העומד בהנחיות החוק.

מכאן בקשת הנתבעת לדחות את התביעה.

בתאריך 21.5.17 התייצבו הצדדים לדיון בתיק וחזרו על טענותיהם.