ת"ק 44821-01-14 קליין נ' אוסטרייכר ואח'

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 10.10.2013 בשעות אחר הצהריים, בשעה 16:45 בקירוב.

לטענת התובעת, שעה שנהגה ברכבה בנתיב האמצעי בדרך משה סנה לכיוון צפון (מתל-אביב לרמת השרון), סטה רכב ללימוד נהיגה שהיה בנתיב שלימינה אל רכבה, וגרם נזק לצדה הימני של המכונית.

הנתבע 1, בעל הרכב, הוא מורה לנהיגה, אשר הדריך תלמידה בנהיגה באותו מועד. לטענתו, אחז בהגה הרכב בשל העומס בכביש, וכשחש כי רכבה של התובעת קרוב אל רכבו, הסיט את ההגה, על מנת למנוע פגיעה – ועל כן הנזק הוא מסוג של שריטה או שפשוף, ולא נזק מעיכה.

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ושמעתי את הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות. השאלה העומדת על הפרק היא, מי משני הנהגים סטה לנתיב נהיגתו של הנהג האחר. התובעת הודתה, כי לא הבחינה ברכב הנתבע במראה בעת הפגיעה (עמ' 2 ש' 14), וכי לא ראתה את רכב הנתבע סוטה לכיוונה, אלא רק חשה בחבטה (עמ' 2 ש' 12).

כפי שציין נציג חברת הביטוח, סימני הנזק על שני כלי הרכב תואמים יותר מצב של "שפשוף" של שני כלי רכב זה בזה בשל נסיעה צמודה מדי זה לזה מאשר מצב של פגיעה של רכב אחד ברכב אחר בעת ניסיון כושל למעבר נתיב: על רכבה של התובעת יש שתי שריטות (כעולה מצילומי הנזק שצורפו לכתב התביעה), ועל רכבו של הנתבע – שריטה ארוכה על בית הגלגל. באף אחת מן התמונות לא ניתן לזהות סימני מעיכה, שהיו צפויים אם רכב אחד היה סוטה לנתיב הנסיעה מתוך כוונה להשתלב בתנועה באותו הנתיב.

קביעה זו יש בה כדי להתגבר גם על הטיעון הלוגי שהעלתה התובעת, שלטענתה – הייתה בדרכה צפונה, לרמת השרון, ולא היה לה צורך להשתלב בנתיב הימני ביותר, שהופך זן מה לאחר מכן לנתיב הפונה מזרחה, לכיוון כביש 5. אם אף אחד מכלי הרכב לא ניסה להשתלב בנתיבו של האחר, די בכך שאחד מנהגי כלי הרכב איבד ריכוז לשבריר שנייה, והניח לרכבו "לזלוג" לשולי הנתיב שבו נסע, על מנת לאפשר פגיעות שפשוף מסוג זה.

לכך יש להוסיף את העובדה שהתובעת היא הנושאת בנטל ההוכחה, ועל כן כל ספק ביחס לאופן קרות התאונה – יש לזקוף לחובתה. מן הטעמים האלה, אני מעדיף את גרסתו של הנתבע 1 על גרסתה של התובעת, וקובע כי הנתבע 1 אינו אשם בתאונה.

אשר על כן, התביעה נדחית. לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 15 ימים מהיום.

ניתן היום, ה' אלול תשע"ד, 31 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.